שיחה על הפער בין המודעות הציבורית למשבר האקלים לבין היישום בפועל ברשויות המקומיות. דרך נתונים עדכניים ודוגמאות מהשטח, אור מסבירה כיצד סוגיות יומיומיות כמו פסולת, הצפות, הצללה ואיכות המרחב הציבורי הן למעשה ביטויים ישירים של משבר האקלים, ומדוע הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד מרכזי בהתמודדות עמו. הפרק עוסק באתגרי המשילות, בפערים בין רשויות שונות, במודלים חדשניים למימון ובחשיבות החיבור בין אקדמיה, ידע ופעולה כדי לחזק את החוסן האקלימי המקומי.
שיחה על תפקידן של הרשויות המקומיות בחזית משבר האקלים. דרך סוגיות של ניהול חופים, מצוקי חוף, עליית מפלס הים ועומסי חום, אופיר מסביר כיצד רשויות החוף נדרשות להתמודד עם סיכונים הולכים וגוברים, לעיתים ללא סמכויות ותקציבים מספקים. הפרק עוסק בפערי המשילות בין המדינה לרשויות, בחשיבות החדשנות המקומית ובצורך להפוך את ההיערכות האקלימית לכלי לשיפור בטיחות הציבור, איכות החיים והחוסן העירוני.
מה מקומן של הרשויות המקומיות בחזית ההתמודדות עם משבר האקלים? בשיחה, תמר מסבירה כיצד רשויות מובילות כיום היערכות לאירועי קיצון, עומסי חום ושיטפונות, גם כאשר המדיניות הלאומית עדיין חלקית, ומדגישה את החשיבות של נתונים, ידע מקצועי ושיתופי פעולה עם האקדמיה והחברה האזרחית. הפרק מציג את האתגרים המבניים במערכת, לצד ההזדמנויות לחזק את החוסן האקלימי המקומי באמצעות תכנון, הכשרה וממשקי עבודה אפקטיביים.
שיחה על הקשר בין בריאות הקרקע, חקלאות מחדשת וחוסן אזורי. אריק מציג את פרויקט LILAS4SOILS, המשלב חקלאים, חוקרים, רשויות וגופי סביבה במטרה לקדם פרקטיקות חקלאיות המשפרות את בריאות הקרקע, המגוון הביולוגי ויכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים. הפרק עוסק בחשיבות שיתופי הפעולה האזוריים, בחיבור בין מחקר ליישום בשטח, ובבניית עתיד חקלאי מקיים עבור הגליל והדורות הבאים.
שיחה על מודל הניהול האזורי שמחבר בין חקלאות, סביבה ובריאות הציבור. תמיר מסביר כיצד שיתוף פעולה בין מגדלים, אנשי מקצוע ורשויות מאפשר להפחית שימוש בחומרי הדברה, לנהל מזיקים בצורה חכמה יותר ולייצר תועלת גם לחקלאים וגם לתושבים. הפרק מציג מודל מעשי ומוכח, שמדגים כיצד ניהול אזורי יכול לקדם חקלאות בת־קיימא תוך שמירה על הסביבה ואיכות החיים במרחב הכפרי.
שיחה על האיזון בין שטחים פתוחים, חקלאות, תיירות וקהילה. מיכל משתפת בתהליך אסטרטגי רחב שבו תושבי המועצה מגדירים כיצד הם רוצים שהעמק ייראה בעוד עשור, ומדגישה את החשיבות של ניהול שטחים פתוחים באופן שמחזק את איכות החיים, שומר על ערכי הטבע ומקדם תיירות מקומית המחוברת לנוף, למים ולקהילה.
שיחה על תפקיד הרשויות המקומיות בשמירה על שטחים פתוחים ועל שיתופי פעולה אזוריים. יעל מציגה פרויקט לשיקום מסדרון אקולוגי במרחב החקלאי, שמחבר בין חקלאות, טבע וחוסן אקלימי, ומדגים כיצד פתרונות פשוטים מבוססי טבע יכולים לייצר תועלת גם לחקלאים וגם לסביבה.
שיחה על הקשר בין קרקע בריאה, שטחים פתוחים וחוסן קהילתי. דיברנו על האתגרים וההזדמנויות בניהול המרחב הפתוח, שיתופי הפעולה בין רשויות, חקלאים וגופי טבע, ועל החשיבות של שמירה על הקרקע והשטחים הפתוחים לטובת בריאות התושבים ואיכות החיים באזור.
הפרק מציג את הקשר הישיר בין שינויי אקלים לבריאות הציבור ואת ההשפעות המוחמרות על ערים ותושבים. מובאים אתגרי גלי החום, התפרצות מחלות ויתושים, ועלייה בתחלואה ובתמותה המצריכה פעולה מערכתית ומתואמת. הפרק מציג יוזמות היערכות חדשניות—from מערכות התרעה מוקדמות ועד פתרונות קהילתיים כמו סיירות מתנדבי אקלים. לסיום מוצגים כיווני מדיניות מקומית שמקדמת גם אקלים וגם בריאות: הצללה, תכנון עירוני מותאם ותזונה מקיימת במוסדות.
בפרק הזה אנחנו נכנסות אל תוך עולם הבנייה הירוקה – ומגלות איך שינוי אמיתי מתחיל מהיסודות. טל מדברת על הדרך שבה תכנון עירוני חכם וחשיבה מערכתית יכולים לקרר את הסביבה, לחסוך אנרגיה ולשפר את איכות החיים של התושבים.
מה הקשר בין מבני ציבור, הצללה וקהילה חזקה? למה דווקא הרשויות המקומיות מחזיקות במפתח לשינוי? ואיך נראית שכונה ישראלית של 2035 – כזו שבנויה נכון לחיים במציאות מתחממת.
תוכנית Urban 95 מתמקדת בתכנון עירוני מותאם לילדים, במטרה ליצור מרחבים ציבוריים שמזמינים משחק ומפגשים קהילתיים לכלל הגילאים. התוכנית, הפועלת בכ-80 ערים בעולם, מאפשרת לראות את העיר מנקודת מבט של ילד בגובה 95 ס”מ. שינוי תפיסתי זה משפיע על כל מחלקות העירייה ומשפר את איכות החיים לכלל התושבים, ומקדם גם היערכות לשינויי אקלים. התוכנית התרחבה בישראל לאחר הצלחתה בתל אביב.
ניהול ידע חיוני לרשויות מקומיות כדי לשפר שירותים ולהתמודד עם שינויי אקלים. הוא מאפשר לשמר ידע ארגוני יקר ערך, למנוע אובדן מידע ולהנגיש אותו בזמן הנכון. האתגרים הייחודיים של הרשויות מחייבים שיתוף פעולה נרחב בין הגורמים השונים, ולכן פלטפורמות לשיתוף ידע ופרויקטים הן קריטיות להגברת החדשנות. ניהול ידע הופך לכלי אסטרטגי במיוחד בהתמודדות עם שינויי אקלים, ומאפשר לרשויות להיערך לאתגרים עתידיים ומורכבים. עם זאת, קיים צורך לאזן בין עומס התיעוד לבין התועלת המעשית שהוא מביא לעובדים ולארגון כולו.
בפרק הזה אנחנו צוללות לעולם המבוזבז של המזון בישראל – ומגלות עד כמה הוא יקר, עמוק ובעיקר בר שינוי. ד”ר מיכל ביטרמן, מנכ”לית TNS ישראל, מדברת על הפסיכולוגיה שמרחיקה אותנו ממזון תקין, הכשלים שמובילים לזריקת שליש מהמזון בארץ – וההזדמנות הגדולה של הרשויות המקומיות להוביל שינוי. מה הקשר בין שוק איכרים למדיניות עירונית, למה תמחור דינמי בסופר הוא לא רק הגיוני אלא מתבקש – ומה קורה כשמבשלים אוכל שאמור היה להיזרק – והקהל מתאהב.
בפרק הזה אנחנו מארחים את ד”ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי, משרד הגנת הסביבה, לשיחה פתוחה על איך מדינת ישראל מתכוננת לעולם מתחמם.
מה תפקידה של הרשות המקומית? למה עצים הם החלטה אסטרטגית? ואיך מחליטים כמה גשם צריך לקחת בחשבון כשמתכננים מטרו?
מאחורי הקלעים של המדיניות הלאומית, עם דגש על הפרקטיקה שבין קבלת החלטות למזגן בשכונת עמידר.
אנחנו מארחים לשיחה את ליאת ארבל – מנכ”לית-משותפת חדשה באקלימא ומובילה ותיקה בזירה המוניציפלית. בשיחה דיברנו על תובנות מהשבועות האחרונים, על תפקוד הרשויות המקומיות בזמן חירום, ועל איך בונים חוסן אקלימי דרך כלים ניהוליים, תכנון עירוני ומנהיגות מקומית. ליאת מציגה גישות מתקדמות לניהול מקלטים, שבילי אופניים וגינון בר-קיימא, ונותנת הצצה לעבודה מול רשויות בתכנית “הרשויות השאפתניות”.
חבל אילות מוביל כמעצמה אנרגטית אזורית עם ייצור של 210 מגה-ואט, עצמאות אנרגטית מלאה והכנסות המשמשות לפיתוח חינוך ותשתיות. המועצה, בשיתוף דוראל, מקדמת פרויקט אגרו-וולטאי רחב היקף ומתמודדת עם אתגרי התאמה חקלאית ומחסור בידע מחקרי. בנוסף, האזור הוכרז כעמק המימן של ישראל ומקדם טכנולוגיות למימן ירוק. לצד הפיתוח, נדרשת היערכות לשינוי האקלים הפוגע כבר בגידולי התמרים ומחייב חיפוש אחר חלופות חקלאיות ושמירה על השטחים הפתוחים.
עידן מתריע מפני ירידה חדה במפלס הכנרת עקב חורף שחון ושאיבה עודפת – איום ישיר על החקלאות והמים באזור. הוא מתאר השפעות אקלים קשות: עומסי חום, עלייה בלחות ורוחות עזות הפוגעות בשגרה ובכלכלה המקומית.
במקביל, מתקיים שיקום נרחב של נהר הירדן, כולל פתיחת מקטעים, שיקום אקולוגי ותשתיות תיירות. גרינבוים מדגיש את חשיבות השמירה על משאבי המים כערך אסטרטגי וקורא להיערכות ממסדית לטווח ארוך מול משבר האקלים.
יובל מתאר את המשבר החריף שפוקד את החקלאות מאז 7 באוקטובר – ירידה בכוח אדם, מחסור במים וקרקע, ונזקים לענפי החי. המשרד מקדם תפיסה חדשה לביטחון תזונתי הכוללת הגדלת ייצור מקומי והגדרת סל תזונה לאומית, אך מתמודד עם סתירות במדיניות, בעיקר מול מגמת פתיחת הייבוא. ליפקין מדגיש: בלי תמיכה ממשלתית יציבה – מים, קרקע, רגולציה – לא ניתן להבטיח עצמאות תזונתית. המשבר, לדבריו, הוא גם הזדמנות לבניית מדיניות ארוכת טווח.
אסי מציג את הזינוק בעלויות הטמנת הפסולת – מ-4 מיליון ש”ח ב-2009 ל-14 מיליון ב-2020 – בשל גידול באוכלוסייה וצריכה. המועצה הובילה תוכנית הפרדה וחינוך סביבתי שהביאה לחיסכון של כ-3 מיליון ש”ח בשנה, אך מתמודדת עם פסולת בלתי מפוקחת בשטחים הפתוחים. האתגר המרכזי לפי דבריו הוא פסולת בלתי מפוקחת בשטחים הפתוחים. הוא מדגיש את הצורך בהשקעה בכוח אדם, חינוך ותשתיות, וקורא למענה ממשלתי שיאפשר לרשויות קטנות להתמודד עם העלויות ולהוביל שינוי סביבתי אפקטיבי.
יובל מציגה את הפוטנציאל של אגרוולטאי – שילוב בין אנרגיה סולארית לחקלאות – כמענה למחסור בקרקע, ביטחון מזון ואנרגיה מתחדשת. פרויקט NZO, מבית מרכז השל, מוביל פיילוטים ומחקרים להתאמת המודל לישראל, בשיתוף עם משרדי ממשלה, מועצות וחקלאים, תוך התמודדות עם אתגרים רגולטוריים, כלכליים וחברתיים. הפרויקט פועל לגיבוש מדיניות, הנחיות וכלים יישומיים, במטרה לאפשר הטמעה אחראית ומאוזנת של הטכנולוגיה בשטח.
דורון מוביל חזון לשיקום נחל שורק ולהפיכתו לנכס סביבתי ותיירותי לאומי – מהלך אזורי בהיקף של כ-70 ק”מ שמטרתו להפוך את הנחל לנכס לאומי סביבתי ותיירותי. המהלך כולל שיקום אקולוגי, חינוך, תיירות ירוקה וחיבור בין יישובים, ודורש שיתוף פעולה בין רשויות ומשרדי ממשלה. דורון משמש גם יו”ר ועדת איכות הסביבה בשלטון האזורי, מדגיש את הצורך בשמירה על שטחים פתוחים וחקלאות מול בינוי מואץ, כחלק מתפיסה של פיתוח בר-קיימא.
אושרת מתריעה מפני תכנית הקמת חמש תחנות כוח פוסיליות בשטח המועצה – מהלך שפוגע בסביבה ובאמון הציבור. היא קוראת למעבר לאנרגיות מתחדשות ולתיאום בין הגופים הממשלתיים, ומקדמת יוזמה למתקן אגירת חשמל מתקדם.
גונן מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין רשויות עירוניות וכפריות לשמירה על השטחים הפתוחים, החקלאות וביטחון המזון, וקוראת לחיזוק האכיפה מול השלכת פסולת. למרות האתגרים, היא מביעה אמון ביכולת לשלב בין פיתוח אחראי, אנרגיה ירוקה ושמירה על משאבי הטבע.
נופר מתארת את הלחצים התכנוניים והסביבתיים על השטחים הפתוחים בלב הארץ. היא מדגישה את הצורך בניהול אינטגרטיבי הכולל שיח בין אגפים וגורמים מקצועיים כדי לקדם מטרות סביבתיות ותשתיתיות משותפות. היא מצביעה על הקושי לשנות פרקטיקות חקלאיות עקב חסמים תודעתיים וכלכליים, ומקדמת מודל ניהולי הכולל תיאום בין מהנדסים, אקולוגים ואנשי מקצוע נוספים. בנושאי נגר וסוללות, נדרשת פשרה בין תשתיות לשמירה על שטחים חקלאיים. במקביל, המועצה מפתחת מדיניות לאגרוולטאי מתוך רצון לאזן בין אנרגיה, חקלאות וסביבה. למרות האתגרים, היא שומרת על אופטימיות ומאמינה שדרך תכנון חכם ושיתוף פעולה אפשר להבטיח עתיד בר־קיימא לשטחים הפתוחים.
ד”ר נעמה לב, מנהלת מיזם ארצי לניקיון המרחב הציבורי בישובים ובשטחים הפתוחים, הציגה את עומק משבר הלכלוך בשטחים הפתוחים – מפסולת מבקרים ועד השלכות לא חוקיות של פסולת בניין. המיזם מקדם תכנית לאומית לשיתוף פעולה בין 12 משרדי ממשלה, הכוללת חינוך, אכיפה, ניטור והסברה, מתוך הבנה ששינוי אמיתי יגיע בעיקר משינוי התנהגות הציבור. נעמה הציגה גם ממצאים המראים שרוב הציבור אינו מזהם בזדון, אך נדרש שינוי תודעתי עמוק. לצד פעילות פורום האכיפה המשולב, היא מתמודדת עם בירוקרטיה וחוסר תיאום בין-משרדי – אך מדגישה באופטימיות: שינוי הוא אפשרי, אם עובדים יחד בעקביות.
אנחנו מארחים את ליהי ברמן שחר – לשעבר אקטיביסטית סביבתית והיום מנכ”לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה ויו”ר משותף של פורום מנהלי האיגודים והיחידות לאיכות סביבה בישראל. יחד אנחנו שוחים אל תוך המים (המטאפוריים וגם האמיתיים) של מפרץ חיפה, ושואלים: איך נשמע הסיפור של מישהי שהתחילה בלקדם חסכמים בברזי הטכניון – ומצאה את עצמה בחזית המאבק על איכות הסביבה בצפון? איך נראית עבודה אמיתית לשינוי סביבתי כשאת בתפקיד בכיר בתוך המערכת ? מה קרה כשעיריית חיפה פינתה 1,000 טון בטון מהחופים – ולמה זה הרבה יותר מסיפור מקומי? והאם עוד נראה את הרכבת החיפאית סוף סוף יורדת מתחת לאדמה?
ליהי משתפת בכנות נדירה בדרך שהיא עברה, בקונפליקטים שבין אקטיביזם לניהול ציבורי – ובתובנות שלה על איך מתכננים ערים, חופים, ומדיניות ששמה את האנשים והסביבה בלי לפגוע בתעשייה המקומית ובלי להתפשר.
בפרק הזה אנחנו מארחים את הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי ואת ליאור גוטסמן פישר מקק”ל לשיחה כנה על המציאות בשטח – מהם האתגרים המרכזיים של המרחב הכפרי? אילו חסמים עומדים בפני הרשויות? ואיך ניתן להפוך את ההתמודדות עם משבר האקלים להזדמנות לחיזוק הרשויות והתושבים?
בין היתר, מדברים על תוכנית אקלים אזורי, יוזמה חדשה של אגף אקלים וקיימות בקק”ל, בשיתוף מרכז השלטון האזורי ומרכז אקלימא, שנועדה לספק למועצות האזוריות כלים לפיתוח אסטרטגיות אקלים יישומיות, עם דגש על ניהול השטחים הפתוחים והחקלאות המקיימת.
הפרק הנוכחי עוסק בתפקידו של פורום ה-15, המאגד את הערים הגדולות והעצמאיות בישראל ופועל לקידום ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות. מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה ותכנון בפורום, מתארת את האתגרים העומדים בפני הערים החברות, את שיתופי הפעולה ביניהן ואת הדרכים בהן מקדמות מדיניות עירונית בתחומים כמו תחבורה, תכנון עירוני והיערכות למשבר האקלים. בנוסף, היא מדגישה את חסמי הריכוזיות הממשלתית ואת ההצלחות של הפורום, כולל קידום חקיקה סביבתית ואימוץ סטנדרטים לבנייה ירוקה.
הפרק עוסק בתפקיד משרד האנרגיה והרשויות המקומיות בקידום אנרגיה מקיימת בישראל. הרשויות הופכות לשחקניות מרכזיות, עם דגש על פיתוח יכולות מקצועיות, הסרת חסמים והנגשת מענקים. הן מובילות יוזמות כמו תאגידי אנרגיה, עצמאות אנרגטית וחדשנות טכנולוגית, אך מתמודדות עם פערי מימון, רגולציה ותשתיות. החזון כולל חיזוק עצמאות אנרגטית, מימוש הזדמנויות כלכליות ושימוש בטכנולוגיות ושיתופי פעולה להאצת המעבר לאנרגיה מתחדשת.
איך נראות הרשויות שמובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בישראל? אילו פתרונות יצירתיים כבר עובדים בשטח ומה אפשר ללמוד מהם על התמודדות עם אתגרי מימון, בירוקרטיה, שמירה על השטחים הפתוחים ואפילו עוני אנרגטי? בפרק הזה צוללים לעומק המודלים המתקדמים ומגלים איך שיתופי פעולה חכמים בין גורמים מקומיים, שלטון מרכזי, מגזר שלישי וגורמים קהילתיים יכולים להתוות את הדרך לעתיד אנרגטי חדש.
רותם ידלין, ראשת מועצת גזר, משתפת בפודקאסט על מסעה להפיכת גזר למובילה בקיימות ושימור המרחב הכפרי במרכז הארץ. היא מתארת שינוי תודעתי וארגוני, שכלל פרויקטים כמו הרחבת תל גזר, חינוך בטבע לכל ילדי המועצה, ואירועי אפס פסולת. לצד הצלחות, היא מתמודדת עם אתגרים כמו תחבורה ציבורית מוגבלת ואיזון בין אנרגיה מתחדשת לשמירה על החקלאות. רותם מדגישה את חשיבות שיתופי הפעולה עם המדינה והקהילה המקומית ומביעה אמונה ביכולת השלטון המקומי להוביל שינוי משמעותי.
פרק על תפקידה של הקרן הקיימת לישראל במאבק במשבר האקלים ובהטמעת ערכי קיימות בישראל. מה עמד מאחורי ההחלטה האסטרטגית של קק”ל לשנות את מטרותיה כך שישימו דגש על קיימות והיערכות לשינויי אקלים, ותוכנית “אקלים אזורי” – שמטרתה לעודד מועצות אזוריות לכתוב תוכניות היערכות לשינויי אקלים ולשלב פרויקטים יישומיים בשטח. קק”ל פועלת עם משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות, מתוך אמונה שהשלטון המקומי הוא הכוח המניע המרכזי בהתמודדות עם שינויי אקלים.
הפרק עוסק באתגרים של חום עירוני בישראל על רקע שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורות, גידול האוכלוסייה והצפיפות הגוברות בערים. דנו במדריך החדש של מינהל התכנון, המתמקד במענים להתחממות המרחב ותופעת איי החום העירוניים כבר בשלבי התכנון. תכנון נכון יכול להפחית עומסי חום, לשפר את האוורור, וליצור מרחבים ציבוריים נעימים ומותאמים המאפשרים איכות חיים גם בתנאי אקלים משתנים.
הפרק מתאר את תפקידו של משרד החקלאות, שמטרתו לשמור על הקרקע ולשפר את פוריותה. חקלאות משמרת, שהיא צורת עיבוד חקלאי שמפחיתה את הפגיעות בקרקע, כוללת אי פליחה, כיסוי צמחי קבוע, רוטציה של גידולים ושמירה על מגוון ביולוגי. חקלאות בר קיימא מסייעת להתמודד עם שינויי אקלים ומפחיתה נזקים. אלון מדגיש את הצורך במעורבות הרשויות המקומיות, במיוחד המועצות האזוריות, בשימור הקרקע ובתכניות להיערכות לשינוי אקלים. המועצות האזוריות יכולות לשלב ניהול שטחים חקלאיים בתכניות אלו, דבר שיסייע גם לחקלאים וגם לשימור הצביון הכפרי.
הפעם אנחנו מארחים את עו”ד דפנה קירו כהן, מנכ”לית עיריית נס ציונה, שמשתפת אותנו בניסיון של העיר נס ציונה בהתמודדות עם אתגר ההצפות. התהליך הרוחבי שעברה העירייה בדרך להבנת האתגר ובחירת הפתרונות, ובייחוד הראייה המעניינת של דפנה את הנושא – מהווים זרקור לפתרון רשותי לאתגר שרשויות מקומיות רבות מתמודדות עימו.
מיזם ‘שמש לכולם’ של משרד האנרגיה, קק”ל והפורום הישראלי לאנרגיה, הוא מיזם מאוד מעניין. ועיריית חולון לקחה אותו בשתי ידיה, והניעה את המהלך כשירות של העירייה. עצם ראיית המהלך כשירות של העירייה, הם ביטוי ללקיחת אחריות על האנרגיה והפליטות שהעיר כולה מייצרת – וזו בשורה משמעותית.
הניסיון המצטבר והראייה הרחבה של ניצן מאפשרת שיחה על מה וכמה השתנה מבחינת איכות הסביבה ב- 30 השנה האחרונות, על מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ועל היחידות הסביבתיות בתוך זה. ניצו משתף תובנות גם על איגוד ערים יהודה לאיכות הסביבה והאתגרים הנוספים, המורכבות הפוליטית והתמודדות עם מציאות חוצת גבולות שהאיגוד הזה ספציפית נדרש אליהם.
שיחת עומק על מהו המרחב הביוספרי. מגידו היא המועצה הראשונה והיחידה עד כה, שהוכרה כמרחב ביוספרי בישראל. ההכרה משרתת את היכולת והרצון של האזור להישאר ירוק וחקלאי, ולשמור על השטחים הפתוחים כאג’נדה. ומעבר לכך, זו פלטפורמה לקבלת החלטות, לצד החלטה מודעת לנהל הכל בשיתוף ציבור – וככה המרחב מתנהל בראייה הוליסטית.
למה הכרחי שיהיה חיבור בין השירות המטאורולוגי לשטח ולשלטון המקומי? איך זה יסייע בהבנת הצרכים והתאמת הכלים, כך שיתנו מענה למקבלי ההחלטות ויאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים והנגשת נתונים לאזרחים, לצד המשמעויות והצעדים שנדרש לעשות – על כל זה ועוד בפרק הזה. עוד דברים שעלו הם הפעולות שבמסגרתן השירות המטאורולוגי מניע לפעולה את משרדי הממשלה ואת השלטון המקומי בכל הקשור להתנהלות במצבי חירום, התנהלות ארוכת טווח ותכנון מוטה אקלים.
מתוך הבנה שצל בארצנו החמה והמתחממת הוא צורך קיומי, ויש לו קשר ישיר לאיכות החיים שלנו, נולד במועצה לבנייה ירוקה עם קרן יד הנדיב המרכז לייעור והצללה, שנועד לפתח ולהפיץ ידע מקצועי כדי לקדם קירור והצללה ע”י עצים. ואם כבר מדברים על צל והצללה, אין כמו הגריד המפורסם של העיר כפר סבא, אשר חורטת על דיגלה את היותה עיר ירוקה ופועלת אקטיבית בנושא.
איך הגיעה נגה מעיסוק בשעונים ביולוגיים של בעלי חיים ועד לפיתוח מודלים וכלים פרקטיים לרשויות? וכמובן שיחה לעומק על המדגים – הכלי שאמור לסייע לרשויות ולממשלה לקבוע סדרי עדיפויות ‘אקלימית’ מבוססי נתונים, מודלים ומיקום. פיילוט המדגים הוא ראשוני, ונועד להראות פוטנציאל, התוצר המלא – הפורטל שצפוי לעלות עוד כשנה, צפוי להיות יותר ידידותי למשתמש ולכלול יותר מידע ונתונים.
הטבע העירוני הופך ליותר נדרש הן ע”י התושבים והן ע”י הרשויות המקומיות, אבל מה זה טבע עירוני? הפרק סוקר מספר דוגמאות מהשטח ודרכן הצצה גם לתועלות והנפלאות של הטבע וגם לפערים והאתגרים הקיימים בשטח.
שיחה על מיטיגציה ואדפטציה, על ייצור אנרגיה בישראל, וגם על כלי האנרגיה ובפיילוט בחבל תקומה. הבשורה של הכלי היא שהוא פונה לקהלים שמשק האנרגיה רלוונטי להם, ומנגיש מידע מבוסס מפה ונגיש לגבי הצריכה ויכולת ייצור אנרגיה מתחדשת בכל אזור. הצלבת נתוני צריכה, וחישוב שטחי הגגות כפוטנציאל ייצור אנרגיה – מאפשרים לקבל חיווי מהימן לנתוני העצמאות האנרגטית הפוטנציאלית.
המקרה המיוחד של תל אביב. עיריית תל אביב-יפו היתה הראשונה בישראל שכתבה תכנית היערכות לשינוי אקלים, הרבה לפני שמשרדי ממשלה ורשויות מקומיות אחרות החלו לדבר על זה. תוכנית ההיערכות נמצאת בליבת האסטרטגיה ותכניות העבודה של מחלקות העירייה השונות – דבר שמאפשר הנעת מהלכים משמעותיים.
הפודקאסט מזג מקומי הוא פודקאסט של אקלימא. אקלימא היא מרכז ידע שיהווה תשתית לידע ופתרונות בתחום האקלים עבור הרשויות המקומיות.
בפרק יעל ואביב משוחחים על איך הופכים כיכר תנועה למקום לניהול נגר, איך בונים תכנית ייעור עירונית, איך מהלכים קטנים ועירוב שימושים – יכולים להיות משני פני מציאות, ובעיקר למה הפודקאסט הזה מיועד לרשויות המקומיות ואיך רשויות יכולות לעבוד יחד עם התושבים וגופי סביבה – כדי למצוא פתרונות עירוניים מופלאים.