המיזם לחוסן אקלימי בגליל המזרחי

המרחב הצפוני ראוי לתכנון שרואה רחוק – כזה שהופך את אתגרי האקלים למנוע ליצירת איכות חיים יוצאת דופן במרחב הכפרי והעירוני כאחד.

בתקופה של שיקום ובנייה מחדש, עולה הצורך במעבר מתוכניות סטטוטוריות לכלי עבודה יישומיים שישנו את פני השטח ויבטיחו פיתוח מקיים וחכם.

שילוב שיקולי אקלים בתכנון המרחבי יאפשר לנו לחזק את החוסן האזורי, לשמור על אופיו הייחודי של הגליל ועל ענף החקלאות, ולשפר משמעותית את רווחת התושבים. זוהי הזמנה לעצב מציאות חדשה שבה שמירה על הסביבה ובריאות הציבור הם הבסיס לצמיחה.

 

 

מתוך החזון הזה, ובתמיכתן של קרן JCT וקק”ל, צמח המיזם לחוסן אקלימי בגליל המזרחי.

 

 

 

המטרה היא להעניק רוח גבית וכלים מקצועיים למי שמובילים את מלאכת השיקום והפיתוח ברשויות אשכול גליל מזרחי. 

ברמה האזורית:

פרוייקט אזורי בהובלת אשכול גליל מזרחי לכתיבת פרוגרמה ליישום עקרונות אקלימיים בתכנון מקומי ואזורי:
 
העבודה המשותפת עם אשכול גליל מזרחי הולידה תהליך לגיבוש כלי עזר למתכננים ומהנדסים. 
הפרוגרמה ליישום עקרונות אקלימיים בתכנון מקומי ואזורי היא כלי תכנוני יישומי למרחב הציבורי, שאנו מפתחים עבור אנשי ונשות התכנון של רשויות אשכול גליל מזרחי.
 
הכלי נולד מתוך הבנה שבאזור הגליל המזרחי חוסן אקלימי ואיכות חיים הם שני צדדים של אותו מטבע: התמודדות עם עומסי חום וקור, אירועי קיצון, משקעים משתנים, טופוגרפיה רגישה ופערים תשתיתיים. הידע וההנחיות המקצועיות קיימים, אך במציאות של שיקום ופיתוח מואצים – במיוחד על רקע התקופה המורכבת שעובר הצפון – אין תמיד זמן ללמידה מעמיקה, סקרים וטיוב תהליכים.
 
מטרת הכלי היא להשתלב באופן טבעי בשגרת העבודה ולהטמיע שיקולי חוסן כבר בשלבים המוקדמים, כך שהשיקום יהפוך להזדמנות אמיתית לבניית מרחבים טובים, בריאים ועמידים יותר. 
 
הכלי מתייחס למרחבים ציבוריים נבחרים בשלושה תחומים מרכזיים: 
 
1.התמודדות עם חום והצללה: יצירת מרחבים נעימים לשהייה.
2.ניהול נגר: התמודדות עם משקעים ושימור מערכות טבעיות.
3.חוסן באנרגיה: קידום עצמאות אנרגטית.
 
 תהליך הפיתוח נעשה באופן יישומי ומשתף, המותאם לצרכי הרשויות ולפרויקטים שעל השולחן. העבודה כוללת מיפוי אקלימי, מיפוי צרכים ופרויקטים, ועבודה צמודה עם צוותי תכנון ויועצים.  שיאו של מנגנון השתתפותי זה התקיים  במסגרת מפגשי “הארכיתון”, בהם לקחו חלק נציגים ממשרדי ממשלה, רשויות והמגזר הפרטי.
המפגשים  נועדו לדייק את מבנה הכלי ולוודא שהוא מספק מענה פרקטי לרשויות.

ברמה המקומית: הלכה למעשה

המטרה היא ליצור מקרי בוחן המדגימים הלכה למעשה הטמעה של  עקרונות התכנון האקלימי במנגנוני התכנון ברשויות. 
1. כתיבת מדיניות למרחב הציבורי בקריית שמונה: תהליך עומק לכתיבת מדיניות תכנונית לחוסן אקלימי במרחב הציבורי כולל ביצוע סקר סיכוני אקלים (בשיתוף חברת קלימפו), לצד המלצות תכנון אקלימיות במסגרת שיקום כיכר צה”ל.
2. גיבוש המלצות אקלימיות לפרוייקט תכנוני בצפת. גיבוש המלצות אקלימיות למקרה בוחן נבחר לקראת ביצוע.
3. פיתוח הכשרות ייעודיות למובילי תכנון בקיבוצים וביישובים (מ.א. גליל עליון ומבואות חרמון).

מפגשי "ארכיתון":

תהליך הכתיבה של המסמך האזורי מתקיים בהליך שיתופי, תוך היוועצות שוטפת עם גורמי מקצוע מתחומי התכנון וההנדסה ברשויות המקומיות, וכן עם שותפים נוספים מהמרחב.

הפלטפורמה המרכזית לאיסוף ידע ולהיוועצות מקצועית היא סדרת מפגשי “ארכיתון” ( האקתון ארכיטקטורי)  – פורמט עבודה ייעודי שמטרתו איגום ידע וניסיון וחשיבה משותפת על פתרונות וכלים תכנוניים.

מעורבות גורמי המקצוע מהרשויות מאפשרת דיוק ומיקוד של הכלי המתפתח, כך שייתן מענה לצרכים, לאילוצים ולשגרת העבודה של אנשי התכנון ברשויות המקומיות. מעבר לאיסוף ידע מהשטח, מפגשי הארכיתון מבססים פורום מקצועי וצוות מעורב לפיתוח הנושא, הכולל נציגים מ־18 רשויות האשכול, לצד נציגים מהשלטון המרכזי, המגזר העסקי, המגזר השלישי והאקדמיה. הרכב זה מאפשר חשיבה הוליסטית וחיבור בין גורמים שונים הפועלים במרחב.

 

במסגרת התהליך התקיימו עד כה שני מפגשי ארכיתון.

מפגש ארכיתון גליל–גולן הראשון
  • התקיים בתאריך 17.10.2025 במלון כפר גלעדי, והיווה את מפגש הפתיחה של המיזם. במסגרת המפגש הוצגו תחזיות אקלימיות למרחב האשכול על ידי ד”ר עמיר גבעתי, מנכ”ל השירות המטאורולוגי, והרצאה מקצועית בנושא תכנון מוטה אקלים על ידי אדר’ דניאלה פוסק. לאחר מכן התקיימו שולחנות עגולים שהתמקדו בבחינת חזון, חסמים, אתגרים מרכזיים וכלים יישומיים לקידום תכנון מותאם אקלים ברשויות.

התקיים בתאריך 19.01.2026 באגמון החולה, ובהמשך למפגש הראשון החל בו פיתוח של מסמך/כלי תכנוני יישומי שנועד לתמוך בעבודת גורמי התכנון ברשויות. מפגש זה היווה נקודת השפעה מרכזית של מהנדסי הרשויות ואנשי התכנון על המסמך המתהווה: המשתתפים בחנו יחד את המסגרת והעקרונות המוצעים, וזיהו צרכים להתאמה, דיוק והשלמה בהתאם לאילוצים ולצרכים הרשותיים. בהתאם לתובנות שנאספו במפגשי הארכיתון, המסמך ימשיך לעבור התאמות ועדכונים.