אקלימקומי2024:
רשויות מפצחות אקלים

צפייה בכלל ההרצאות, בערוץ היוטיוב של אקלימא

 

לא עוד נייר למגירה – כיצד הוד השרון עברה מכתיבה ליישום של תכנית ההיערכות?
– רחלי גרושקו קרוכמל, מנהלת מחלקת סביבה וקיימות | עיריית הוד השרון
– מיכל גרוסמן, מנהלת פעילות קיימות וסביבה | DEVMED
הרצאה הכוללת תובנות מתהליך הכנת תכנית היערכות לשינוי אקלים, טיפים להגדלת סיכויי הישימות של התכנית ובייחוד על ההצלחה במעבר חלק משלב ההיגוי והכתיבה לשלב היישום.
כלי שהוזכר בהרצאה: מדריך ההיערכות לשינוי אקלים (שליווה את תהליך הכתיבה)

 

עמק הצבאים בירושלים – כשחלום של טבע בתוך העיר פוגש ניהול נגר
– יעל זילברשטיין-ברזידה, מתכננת סביבתית ומנהלת יח’ הטבע העירוני | החברה להגנת הטבע
עמק הצבאים מהווה מודל מוצלח לתכנון; ניהול ותחזוקה של שטח עירוני עם ריבוי תועלות סביבתיות – חברתיות וכלכליות, וכן התועלות האקלימיות. מעבר לזה שהוא מספק מענה לניהול נגר, הוא ממשיך להתפתח ולספק מענים חדשים ולהוות השראה לאיך יוצרים טבע בעיר.
כלי שהוזכר בהרצאה: מדריך לתכנון וניהול תשתיות טבע עירוני

 

הצלו! – הצללה טקטית עירונית על בסיס נתונים בשיתוף הקהילה
– דניאל כץ, מנהל פרויקטים סביבתיים | עמותת ‘יוזמת האנרגיה הטובה’
פרויקט “הצלו!” התחיל בראשית 2023 ומתבצע בשלוש רשויות מקומיות – כפר סבא, עכו וחולון. במסגרת הפרויקט פותחה מתודולוגיה ייחודית של עבודה מבוססת נתונים ושיתוף ציבור המאפשרים מענה של הצללה בטווח הזמן המהיר והבינוני במרחבים ציבוריים ברשויות.

 

כיצד מתמודדים עם גזם בעיר הכי מוצלת בארץ?
– שני אוסטרייכר, מנהלת מחלקת קיימות וסביבה | מועצה מקומית קריית טבעון
קריית טבעון עברה תהליך עמוק ומעניין, אשר שינה את כל אופי פינוי הגזם בישוב המוצל ביותר בישראל, מתוך רצון לצמצם משמעותית את הטמנת פסולת הגזם והפוך את הגזם למשאב שיש בו שימוש חוזר והשבה לאדמה.
כלי שהוזכר בהרצאה: אספת אזרחים

 

פתרונות מבוססי טבע לניהול נגר בעיר ובשטחים פתוחים – הפיכת מגרש חניה לבריכת חורף
– ליאב שלם, אדריכל נוף ואקולוג
להשבת אתרי טבע עירוניים יש תרומה אדירה לאיכות החיים ובריאות הציבור, ולטבע תועלות רבות מאוד. פרויקטים של טבע עירוני יכולים להיות על גגות, במרחבים ציבוריים קטנים וגדולים. למשל, בחולון בוצעה הפיכת מגרש חנייה אספלטי בגודל 20 דונם לפארק טבע עירוני. השטח, שהיה חשוף ואטום, שודרג לאתר טבע עם בריכת חורף ומאגר לניהול נגר.
כלי שהוזכר בהרצאה: מימון פרויקטים בסיוע הקש”פ

 

‘המרפסת’ בקריית ביאליק פינת טבע בלב העיר – מחזון לביצוע
– לירון דן, מנכ”לית | ‘העירה’
תעלת הגדורה – שבה הוקם מרחב הדגמת החזון, חוצה חלק משמעותי לאורכה של קריית ביאליק מהווה הזדמנות כפולה – מענה לאיגום הנגר באירועי גשם קיצוניים וכן ריאה ירוקה עבור תושבי קריית ביאליק וסביבתה. אותו מרחב הדגם חזון – מאפשר המחשה ברורה של העתיד האפשרי וזו פרקטיקה מעולה לקידום החזון המלא לכדי מציאות.

 

יער בן 100 שנים תוך 10 שנים בלבד
– ליאור רבינוביץ ואפרת דולב | MiyawakiIL
פתרון מבוסס טבע דרך מודל יערות מיאווקי – המדגים חשיבה יצירתית וחדשנית על ידי הקמת יערות צפופים אשר גדלים במהירות גם במרחבים עירוניים מצומצמים, מה שהופך את המודל לפרקטי ויישומי.

 

תיקון היסטורי בחופי הדגל הכחול בחיפה
– חיליק (יחיאל) אמסלם, מנהל אגף חופים | עיריית חיפה
הרצאה הסוקרת את תהליך הסרת 1,000 טון בטון מחופי חיפה, ומעבר למתקני חוף מקיימים יותר, מה שהביא להפיכת קו החוף לטבעי יותר, צמצה את סחיפת החול והביאה לשיקום קו החוף.
כלי שהוזכר בהרצאה: תו תקן הדגל הכחול, של עמותת אקואושן

 

סיירת מתנדבי אקלים עבור אוכלוסיות פגיעות בכפר סבא
– שלומית קיטרו, מנהלת מחלקת קיימות והיערכות לשינויי אקלים, אגף קיימות וחדשנות | עיריית כפר סבא
סיירת מתנדבי אקלים היא מיזם חדש שמטרתו לפגוש אוכלוסיות המאופיינות בעוני באנרגיה ולספק להן מענה במספר תחומים, כמו: מענה במצבי חירום, התייעלות אנרגטית, תיקונים בבתים ע”מ לייעל את “הדירוג האנרגטי” ומיצוי זכויות – מתוך שאיפה לסייע לאוכלוסיות הפגיעות, שלרוב הן הראשונות להיפגע משינוי האקלים.

 

קהילת אבוקדו- איך קהילה ירוקה עם גרעין חזק תשפר את האקלים?
– ימית הוניקמן פרץ, מנהלת מחלקת קיימות ואיכות הסביבה | עיריית אשדוד
נקודת מבט חדשנית לדרך של הקמה וניהול קהילת קיימות ברשות מקומית – איך להעביר מסרים בדרך קצת אחרת ע”י חיבור עולמות תוכן שונים כגון מדיטציה וטבע בתקופה של סטרס לאומי ואיך לעודד יוזמות של הקהילה למען הסביבה

 

לירה שפירא – מטבע מקומי ירוק והחווה החקלאית תל חובז
– רות מולכו, חברת ועד בעמותת לירה שפירא | תל אביב יפו
לירה שפירא הוא מיזם סביבתי שמעודד אורח חיים עירוני בר קיימא. המיזם החל כהתארגנות של תושבים ותושבות בשכונת שפירא, במטרה לעודד הפרדה של זבל אורגני באמצעות יצירת ערך כלכלי ועידוד קשרים קהילתיים. מהר מאוד המיזם הפך לעמותה, ונתמך הן ע”י עיריית תל אביב יפו והן ע”י משרד הגנת הסביבה.
כלים שהוזכרו בהרצאה:
אמנת האקלים של פורום ה- 15
מודל ‘משכונה קיימת לשכונה מקיימת’ של עיריית תל אביב יפו