נצרת
מידע כללי
דמוגרפיה (בהתאם לנתוני הלמ"ס משנת 2022):
מחוז: צפון
מעמד מוניציפלי: עירייה
שטח (קמ”ר): 14.17
שנת פרסום תוכנית היערכות:
צפיפות אוכלוסייה לקמ”ר: 5,503.3
סה”כ אוכלוסייה בסוף שנת 2022: 78,007
התפלגות גילים:
0-19: 32.6% | 20-64: 57.8% | בני 65 ומעלה: 9.5%
אחוז גידול האוכלוסייה לעומת השנה הקודמת: 0.1
מדד חברתי-כלכלי: אשכול 3
כמות משימות בכל איום - נצרת
איומי חום - נצרת
חוצה איומים - נצרת
סערות והצפות - נצרת
שריפות - נצרת
| רשות | שורת המשימה בתכנית | איום | תחום פעולה | תחום פעולה משני | פעולה | גורם מבצע | תאריך יעד ליישום | שלב בתהליך | סוג מענה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נצרת | הנגשת עדכונין מקצועיים לעובדים, כולל סדנאות לעדכון ידע מקצועי בתחום ניהול נגר, פסולת והשלכות שינויי האקלים. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | איתור וסגירת פערי ידע שמגבילים את יישום התכנית | יישום | קהילה | ||
| נצרת | בניית תהליך שיתוף ציבור שמטרתו לגייס את התושבים לשמירה על אזורים המשמשים לניקוז מי נגר. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | שיתוף הקהילה בהיערכות עירונית | ארגון אירועים עירוניים להעלאת מודעות בנושא האקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | הרחבת התכסית הירוקה: פיתוח שטחים ירוקים פתוחים, עידוד גגות וקירות ירוקים, וחיזוק תשתיות ירוקות בתוך רחובות ודרכי תנועה. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | הפחתת פליטות חום למרחב הציבורי | בחינת אפשרויות להחלפת תכסית בנויה בשטחים פתוחים | גיבוש תמונת מצב | תשתיות | ||
| נצרת | התמודדות עם מי הנגר הזורמים מהאזורים ההרריים אל תוך העיר, תוך גישה אגנית לטיפול במקורות הנגר על ידי תפיסת מים במעלה לפני הגעתם אל השטח הבנוי, ובכך לצמצם כמויות מי הנגר המגיעים לעיר. פתרונות כמו עיצוב טופוגרפי ועיצוב טירסות, או בריכות אגירה מים במעלה יכולות להוות דוגמא ללכידת מים לפני הגעתם לשטח הבנוי. | סערות והצפות | מניעת הצפות | גיבוש תכנית אסטרטגית לניהול הנגר ברשות | בחינת חלופות לגישור על הפרשים טופוגרפיים במרחב הבנוי | גיבוש תכנית | תשתיות | ||
| נצרת | תוכניות חינוך סביבתי בבתי ספר בנצרת. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חינוך להתמודדות עם משבר האקלים | בנייה והפצה של תכניות חינוכיות בנושא הערכות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | פיתוח והטמעת תוכניות חינוכיות ייעודיות לכלל היישוב, המותאמות לכל שלבי מערכת החינוך, מגיל הגן ועד לתיכון, להתמודדות עם אתגרי משבר האקלים. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חינוך להתמודדות עם משבר האקלים | בנייה והפצה של תכניות חינוכיות בנושא הערכות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | עידוד והסמכת מוסדות חינוך כ"בתי ספר ירוקים" במטרה לטפח דורות של לומדים מודעים ומעורבים הפועלים לצמצום ההשפעות השליליות על הסביבה. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חינוך להתמודדות עם משבר האקלים | בנייה והפצה של תכניות חינוכיות בנושא הערכות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | טיפוח דור צעיר בעל חשיבה סביבתית ויכולת לפעול באופן אחראי ונחוש להתמודדות עם משבר האקלים ולמנוע את החרפתו. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חינוך להתמודדות עם משבר האקלים | בנייה והפצה של תכניות חינוכיות בנושא הערכות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | ייזום פרויקטים חינוכיים יישומיים כמו מחזור והפרדת פסולת בכלל בתי הספר, כחלק מהפעילות השוטפת. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חינוך להתמודדות עם משבר האקלים | בנייה והפצה של תכניות חינוכיות בנושא הערכות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | חינוך סביבתי: שילוב נושאים הקשורים לקיימות ושינויי אקלים במוסדות חינוך בעיר, לכלל הגילאים ברמות ידע שונות. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חינוך להתמודדות עם משבר האקלים | בנייה והפצה של תכניות חינוכיות בנושא הערכות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | כחלק מההיערכות לשינויי האקלים, יש להקים מנגנונים שיבטיחו שההטמעה של התוכניות תתבצע בצורה מסודרת ויעילה: | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | בניית מדדים משותפים לכל המחלקות העירוניות, כגון עידוד תכסית ירוקה והתקדמות בניהול פסולת. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | ביצוע סקרים תקופתיים כדי לקבל משוב על ההתקדמות ולבצע התאמות בהמשך הדרך. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | המשך מעקב עם משרד הגנת הסביבה לקידום תוכנית. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | וועדת ההיגוי תמנה פרויקטור כשאחד מהתפקידים שלו הוא בחינת יישום ההמלצות של התוכנית . ועדכון מתמשך של הפרמטרים השונים בתוכנית וכל נתון לפי המחלקה ברשות: | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | נתונים הנדסיים יתעדכנו באמצעות מחלקת ההנדסה . | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | בחינת מספר וסוג אירועי שטפונות ביישוב. ועליית ספיגת מי נגר. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | הצללה בכבישים ובשטחים הפתוחים הירוקים. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית מנגנוני בקרה ומעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | מסגרות תומכות: הקמת מרכזים קהילתיים שישמשו כמוקדי סיוע, תמיכה פסיכולוגית וחברתית, ומרחבים ממוזגים ונגישים לאוכלוסיות רגישות כגון קשישים וילדים תוך הבטחת מקלטים מצוידים בעת חירום- כמו גנרטורים, מקומות שהייה ועוד. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | מרכזי חוסן עירוניים | בניית מרכזי חוסן חדשים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מרכזי חירום: הקמת מרכזי רווחה במצבי חירום, כולל פתרונות לשעת חירום כמו דרכי מילוט ומקלטים. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | מרכזי חוסן עירוניים | בניית מרכזי חוסן חדשים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | התוכנית רואה במתחמי תכנון החדשים "מגרש המשחקים", דרכם קל יותר להכניס עקרונות אלו ויצירת מרחב מוצלל ומיישם פתרונות נוחים תרמית. בנוסף, מתחמים אלו יכולים "לפצות" על חוסרים במרחב הקיים, כך למשל, תכנון פארק עירוני גידול יכול להוות פנינה בתוך עיר שבא כמעט ואין שצ"פים. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | בניית פיילוטים והקמת מרחבי הדגמה באזורים שונים בעיר לשילוב חומרים מותאמי אקלים | פיילוטים | תשתיות | ||
| נצרת | תיאום עם תוכניות פיתוח עכשוויות בין אם בריינה או בשכנים המשפיעים כמו שכונות הפיתוח של העיר נוף הגליל. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית שותפויות ליישום פעולות הערכות ברמה האזורית | יישום | מנהלי | ||
| נצרת | הנפה תסייע בחיבור בין רשויות בנפה. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | בניית שותפויות ליישום פעולות הערכות ברמה האזורית | יישום | מנהלי | ||
| נצרת | פתרונות ניהול הנגר המוצעים מבוססים על סל הכלים שמציע אגמא, המרכז לאגני היקוות ונחלים, בו יש פתרונות לניהול מים במרחב העיר, ברמת המגרש, הרחוב, השכונה והעירוני. יש להתאים פתרונות אלו לפי המיקום והצורך. מומלץ ליישם פתרונות הולכת נגר במקומות בהם אין מערכות ניקוז מספקות ובמעלה האגנים, פתרונות ההשהיה והאיגום ייושמו באזורים ללכידת מים ומניעת זרימתה והפחתת עומסי המים המגיעים לנקודות קריטיות בעיר, וכשאין יכולת חלחול באותו שטח. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | בניית תכנית להשהייה וויסות המים | גיבוש תכנית | תשתיות | ||
| נצרת | חלוקה מובנית לאתגרים אקלימיים וסוגיות כמו הצפות, שיטפונות, ותביעות, במטרה לייעל את מענה הפניות ולהבחין בין צרכים דחופים. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | גיבוש תרחישים | גיבוש ואימוץ תרחישים ייעודיים לכל אחד ממצבי החירום (הצפות, גלי חום, עליית פני ים, שריפות) | גיבוש תמונת מצב | חירום | ||
| נצרת | הכנות מוקדמות: התכוננות מוקדמת והכנת השטח לאירוע מקסימלי בעוצמתו, ומניעת פתעים. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | גיבוש תרחישים | גיבוש ואימוץ תרחישים ייעודיים לכל אחד ממצבי החירום (הצפות, גלי חום, עליית פני ים, שריפות) | גיבוש תמונת מצב | חירום | ||
| נצרת | פיתוח "פורומים מקצועיים" לקידום שיתוף תובנות והמלצות בתחום השפעת שינויי האקלים על העיר. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | גיבוש והנגשת בסיס נתונים אקלימיים לרשות | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הקמת מערכת שיתוף מידע פנימית שתאפשר גישה נוחה לעדכונים על פרויקטים רלוונטיים, דוחות, ונתוני פסולת ונגר. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | גיבוש והנגשת בסיס נתונים אקלימיים לרשות | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | רמת הטיפול מעידה על טווח היישום, כך שפתרונות נקודתיים, הם פתרונות שקל לבצע אותם בטווח הקרוב, הם לא דורשים משאבים רבים מבחינת ביצוע או תקציב, כמו תכנון מגרש ספורט מונמך המשמש לאגירת מים בזמן גשם. רמת הטיפול התשתיתית היא רמת טיפול לטווח הבינוני, אשר דורשות תכנון והכנות כמו ליווי רחובות בתעלות ושינוי ריצופים של מדרכות למחלחלים. ורמת הטיפול המערכתית ששייכת ליישום לטווח זמן ארוך, בהם מוצעים פתרונות הדורשים תכנון כולל, הוצאת היתרי בנייה, הכנות ביצוע, תקציבים, ובהם יש מורכבות גבוהה ליישום. דוגמא לכך היא תכנון שצ"פ עירוני גדול, תכנון מתקן לאגירת מים, או שיקום לשטח פתוח ותכנון טירסות להשהיית ואגירת מי נגר. | סערות והצפות | מניעת הצפות | גיבוש תכנית אסטרטגית לניהול הנגר ברשות | גיבוש תכנית ניהול הנגר | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | ימי התנדבות: מחלקת רווחה יכולה לארגן ימי התנדבות בא ישפרו את הפן הפיזי בעיר, או סיוע לתושבים. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות | גיוס ושילוב מתנדבים להדרכה וליווי של אוכלוסיות פגיעות וקידום אורח חיים מקיים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | ימי התנדבות קהילתיים מהווים גם הם הזדמנות לחזק את תחושת השייכות ולהגביר את המעורבות החברתית בעיר. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חיזוק תחושת הקהילתיות ברשות | גיוס מתנדבים קהילתיים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | יצירת מערכת ברורה לטיפול בתלונות ציבור, במיוחד בנוגע למפגעי פסולת ונגר, כדי לשפר את התקשורת עם התושבים ולספק נתונים על בעיות קבועות בעיר.תוך חיזוק מערך החירום וניהול תקופות חירום. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | שינויים בשגרת העירייה | הבטחת נגישות פיזית והתאמה של שעות הפעילות של נותני השירות העירוניים לשינוי האקלים | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | על העירייה לעודד יישום שינויים אלה גם בתוך המגזר הפרטי, אם על ידי העלאת מודעות בקרב תושבי השכונות לחשיבות שינויים אלה, או עלי ידי יוזמות וסדנאות להטמעת חשיבות זו (למשל בתוך מערכות החינוך), או ידי תמריצים וקבלת שירותים מול שינויים אלה. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | הגברת המודעות לשימוש בחומרים מותאמי אקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | שבילים מוצללים: יצירת חיבורים בין שכונות למרכזים ציבוריים באמצעות שבילים מוצללים. | חום | הצללה | הגדלת כיסוי הצל | הגדלת כיסוי הצל במוסדות חינוך, הגדלת כיסוי הצל בצירי הליכה מרכזיים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מרחבים פרטיים: בהם ההנחיות והתמריצים יעודדו את בעלי הנכסים לשלב אלמנטים מקיימים ולהגביר הצללה. | חום | הצללה | הגדלת כיסוי הצל | הגדלת כיסוי הצל בשטחים פרטיים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | שיפור הנוחות התרמית וקירור היישוב יכלול ויצריך שיתוף פעולה בין מחלקות העירייה השונות, אחראיים ובעלי עניין רלוונטיים כמו מעורבות של הכנסייה בתכנון שטחים בבעלותה, ועם התושבים, שיכולים לשנות את המרחב הפרטי שלהם – סביבות המגורים, עסקים, רחובות השכונות שלהם, ובמקביל לשנות את כל תדמית העיר. | חום | הצללה | הגדלת כיסוי הצל | הגדלת כיסוי הצל בשטחים פרטיים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | הצללה: תכנון חזיתות מוצללות בעזרת עצים או קולונדות להפחתת הצורך במיזוג. | חום | הצללה | הגדלת כיסוי הצל | הגדלת כיסוי הצל בשטחים פרטיים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | חזיתות ירוקות ומשרביות: תוספת צמחייה על קירות וגגות וכן שימוש במשרביות מסורתיות להגברת זרימת האוויר וחסימת כניסת קרני השמש. | חום | בנייה מותאמת אקלים | אקלום גגות וחזיתות | הגדרת יעד עירוני להטמעת גגות וחזיתות מותאמי אקלים | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | התקנת מערכות ריצוף מחלחל במרחבים ציבוריים, על מנת לשפר את ספיגת המים ולצמצם עומסים על תשתיות הניקוז. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | החלפת משטחים לא מחלחלים במוסדות חינוך ומוסדות ציבור אחרים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מבני ציבור: בתי ספר, מוסדות חינוך ותרבות, מרכזי בריאות, ספורט, מבנה דת, מבנה מסחר ועוד, שלפעמים נחסמת הגישה אליהם עקב מקרי הצפות, הם עוגן משמעותי בניסיון לצמצום בעיית ההצפות וטיפול במי נגר עילי על ידי שילוב פתרונות כמו העצמת תכסית מחלחלת, שילוב אלמנטים לאגירת מים, הפיכת גגות למחלחלים, שינוי בריצוף ועוד. אלה מרחבים שביכולת העירייה לאמץ ניהול הנגר בתוכם. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | החלפת משטחים לא מחלחלים במוסדות חינוך ומוסדות ציבור אחרים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | חינוך והעצמה אישית: יוזמות לחינוך וליווי אישי, שילוב אוכלוסיות פגיעות בתוכניות קהילתיות, ומתן כלים להתמודדות אישית וקבוצתית עם אתגרי האקלים. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות להתמודדות עם שינויי אקלים | יישום | אוכלוסיות פגיעות | ||
| נצרת | תמיכה פסיכו-חברתית: סדנאות להעלאת חוסן רגשי ונפשי בקרב אוכלוסיות פגיעות, במיוחד ילדים, בעלי מצוקה ככלית, וקשישים. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות להתמודדות עם שינויי אקלים | יישום | אוכלוסיות פגיעות | ||
| נצרת | מחלקת רווחה: להעביר צוות עו״ס הכשרה יעודים לעוני אנרגטי והשפעת משבר אקלים על אוכלוסיות מוחלשות. השלמת מיפוי מצב קיים של אוכלוסיות מוחלשות כולל עוני אנרגטי ותושבים במצוקה כלכלית. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות | הכנת אוכלוסיות פגיעות להתמודדות עם שינויי אקלים | יישום | אוכלוסיות פגיעות | ||
| נצרת | רישום והגברת דיווחים על בעיות הציבור, תוך קידום אכיפת נהלים לשיפור המרחב הציבורי. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | שינויים בשגרת העירייה | הנגשה מקוונת של כלל השירותים העירוניים | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | גגות ירוקים וסולאריים: עידוד תכנון גגות ירוקים לצמצום עומס החום העירוני, ושימוש באנרגיה מתחדשת באמצעות גגות סולאריים. עידוד תושבים, גם במגזר הפרטי, למהלך זה. | חום | בנייה מותאמת אקלים | אקלום גגות וחזיתות | הסברה לציבור על אקלום גגות וחזיתות | יישום | קהילה | ||
| נצרת | מערך איסוף וניקוי יעיל: תגבור איסוף הפסולת במוקדים מועדים לפסולת, במיוחד בשכונות צפופות ובאזורים הקרובים לאפיקי זרימת מים. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | הסדרת נחלים למניעת הצפות | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מרכזי קיימות: הקמת מרכזים להדרכה והעלאת מודעות סביבתית לתושבים. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | הכנת הקהילה לאירועי קיצון | העברת סדנאות בנושאי אקלים לתושבים ובעלי עניין | יישום | קהילה | ||
| נצרת | פרויקטים משולבים: ארגון ימי קהילה שמחברים בין אוכלוסיות שונות בעיר ותורמים להגברת הלכידות החברתית. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חיזוק תחושת הקהילתיות ברשות | העלאת מודעות בנושא הכלה, שוויון ונגישות, בדגש על סיוע לקבוצות פגיעות ושיפור החוסן הקהילתי הכולל | יישום | קהילה | ||
| נצרת | ביצוע סקר הליכתיות לכלל התושבים, כולל מבני ציבור, מוסדות חינוך ומיזמים נוספים, על מנת להעריך את נגישות העיר להולכי רגל. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | הפחתת פליטות חום למרחב הציבורי | הפחתת תחבורה ממונעת במרחב | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | תחבורה ציבורית: עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, תוך שמירה על הפחתת פליטות גזי חממה. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | הפחתת פליטות חום למרחב הציבורי | הפחתת תחבורה ממונעת במרחב | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שילוב ניהול מי נגר בשלבי תכנון ראשוניים של פרויקטים עירוניים, עם התמקדות במניעת סיכונים באזורי מגורים ותשתיות מרכזיות. תוך התייחסות לתכנון מתחמים ושכונות חדשות, אשר עשויות להוות פוטנציאל לשיפור כושר החלחול, וניהול מי הנגר בהם. על כל מתחם או תכנית חדשה לכלול פתרונות ניהול נגר, ולהתייחס לתוואי זרימה קיימים, עליהם למקם פתרונות מוצעים. | סערות והצפות | מניעת הצפות | ניהול נגר בתכניות בנייה | הצבת דרישות לניהול נגר במרחב הפרטי והציבורי בתכניות והיתרי בנייה | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | הקמת בריכות אגירה ומאגרי השהייה, תוך שימור השטחים הפתוחים בסביבת העיר. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | הקמת מאגרי השהייה | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | ניהול מים: פיתוח בריכות אגירה וקליטה לשם הובלת מי נגר בצורה יעילה. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | הקמת מאגרי השהייה | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הטמעת הנחיות תכנון אקלימיות בתוכניות העירוניות, עם שיתוף פעולה של כל המחלקות הרלוונטיות, כדי להבטיח תכנון מותאם לשינויי האקלים. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | הקמת מנגנונים להטמעת הנחיות בנייה חדשה | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | אזורי התעשייה: קיימים שני אזורי תעשייה בצפון ובדרום העיר, שני המתחמים כיום מתפקדים כאל שטחים מופרים ללא שום התייחסות לסוגיית העצים וההצללה. על אף שלא מדובר במרחב ציבור עבור שהיית הציבור, אך תוכנית זו מעודדת מעורבות של כל בעלי הקרקעות והעסקים באזור התעשייה, והעירייה, לפעול ולשנות את מרחבים אלו, ושיפור הנטיעות גם בדרכים וברחובות בתוך אזורי התעשייה. שני מוקדים אלו יכולים להוות פוטנציאל להרחבת תכסית ירוקה בעיר. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני באזורי תעשייה | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שיפור ההצללה באמצעות נטיעת עצים: עצים במרחב הציבורי והפרטי הם מרכיב מפתח בשיפור איכות האוויר, הפחתת טמפרטורות, ושיפור הרווחה הנפשית והחברתית. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | רחוב ראשי תאופיק זיאד: עיצוב עירוני הכולל נטיעת עצים, שילוב ריצוף מחלחל, ושילוב אלמנטי הצללה. רחוב ראשי זה הוא עורק ראשי עבור תושבי העיר אך גם עבור פעילות מסחרית תיירותית. תכנון לרחוב תייצר תרומה הדדית הן לסביבה והן לצורכים. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | כיכרות עירוניות מרכזיות: כיכר אלעין וכיכר שהאב אלדין, אשר נמצאות במרכז העיר, הנוסף לכיכרות עירוניות המפזורות במרחב העיר. כיכרות יכולות להוות בסיס לנטיעת עצים באופן קל ליישום, תוך מערובות קהילתית, יוזמתית חינוכית, והפיכת מרחבים ציבוריים למרחבי שהייה נעימים עבור המשתמשים השונים. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מבני ציבור ומוסדות ציבור ומסחר: בגלל ריבוי שירותי ציבור אלו, הם נחשבות לתשתית חשובה לעידוד הצללה ונטיעת העצים. שילוב אלמנטי הצללה ונטיעת עצים בתוך בתי ספר, מבנה דת, מרכזים מסחריים, מבנה ספורט, בריאות ותרבות, ישנה באופן דרמטי את כיסוי הצמחייה בנצרת. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | חניונים ציבוריים: בעיר נצרת חניונים ציבוריים נשארים כמשטחי אספלט ריקים. העלאת יוזמה שתהפוך אותם למקומות עם הצללה, גם אם מלאכותית, עשויה לייצר שינוי פיזי, וגם תודעתי, בו העץ הופך לחלק מהנוף שמשתמשי המרחב רואים וחווים. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מוקדי תיירות: כמו העיר העתיקה והדרכים המובילים אליה, או צירים מסחריים ראשיים, יש להבטיח תשתית נוחה התאפשר המשך הפעילות התיירותית. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | אקלום רך: שינויים נקודתיים במרקם הבנוי הקיים, שמטרתם להקל על ההתמודדות עם שינויי האקלים, כמו שינוי צבעים, שתילה ועוד. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הצללה ברחובות: שתילת עצים לאורך שבילים וצירים ראשיים, דגש על רחובות ראשיים כמו פאולוס השישי, תאופיק זיאד ואל חאנוק, ושאר צירי תנועה חשובים. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני ברחובות ובשטחי מבנים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הצללה טבעית: נטיעת עצים נבחרים לפי מיקומם המתאים, תוך התחשבות בצרכים מקומיים ובאופי התשתיות הקיימות. לדוגמה, מחקרים מראים כי עצים בעלי חופת צל רחבה וצפופה, כמו פיקוס ואילנות ים-תיכוניים, יכולים להפחית את הטמפרטורה המקומית ב-2-4 מעלות צלזיוס. | חום | יער עירוני | הרחבת היער העירוני | הרחבת היער העירוני בשטחים ציבוריים פתוחים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שיפור חזיתות ומערכות אנרגיה: יש לשפר את חזיתות המבנים בעיר, ולשלב פאנלים סולאריים על מבנים קיימים לשיפור היעילות האנרגטית, תוך התאמה לאופי האדריכלי של העיר ושמירה על זהותה הייחודית. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | חוסן אנרגטי | הרחבת ועידוד השימוש באנרגיה מתחדשת ואגירה | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | כדי להבטיח הצלחה ויישום בר-קיימא של הפתרונות האקלימיים בנצרת, יש לשלב את התושבים בכל שלבי התהליך. העלאת מודעות הציבור לסוגיות אקלימיות היא שלב ראשון וחשוב, וניתן להשיג זאת באמצעות קמפיינים קהילתיים, סדנאות חינוך בבתי ספר ובמוסדות חינוך, וימי למידה על נושאי אקלים. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | שיתוף הקהילה בהיערכות עירונית | השקת קמפיין עירוני להעלאת המודעות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | הגברת המודעות לצורך בניהול נגר פסולת ואקלים, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות סדנאות ופעולות חינוכיות. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | שיתוף הקהילה בהיערכות עירונית | השקת קמפיין עירוני להעלאת המודעות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | קמפיינים ציבוריים: העלאת מודעות לשינויי אקלים לכלל הגילאים והקהלים בעיר, באמצעות קמפיינים ואירועים. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | שיתוף הקהילה בהיערכות עירונית | השקת קמפיין עירוני להעלאת המודעות לאקלים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | הצללה מלאכותית: שימוש בפרגולות, קולונדות, וגגונים מבני חומרים מתקדמים המספקים צל ללא אגירת חום מיותר. יש לשלב את ההצללה בתוכנית פיתוח מפורטת מותאמת מקום, המבטיחה תכנון תחזוקתי שיבטיח את הצלחת הפתרון הנבחר. | חום | הצללה | שילוב אמצעים חדשים להצללה מלאכותית | התנסות באמצעי הצללה מלאכותיים חדשים | פיילוטים | תשתיות | ||
| נצרת | התושבים יכולים לקחת חלק מיישום חלק מפרויקטים של נטיעת עצים בתוך מסגרות ויזמות בבתי ספר עם תלמידים, במתנ"סים, מרכזים קהילתיים ועוד, ובכך נקבל תרומה כפולה בא אנו מעודדים מחויבות וסולידריות וחשיבה שמרנית וירוקה אצל התושבים, ובאותו הזמן משפרים את המרחב הציבורי. | חום | יער עירוני | עירוב הקהילה בניהול היער העירוני | חיבור הקהילה לנטיעת עצים, לשימור ולטיפוח עצים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | רחובות ראשיים ופנימיים: רחובות שכונתיות רבות יכולות להוות תשתית לשילוב עצים, צמחייה ואלמנטי הצללה. דבר זה יכול להתבצע גם ביוזמות של התושבים, ולא רק מטעם העירייה. | חום | יער עירוני | עירוב הקהילה בניהול היער העירוני | חיבור הקהילה לנטיעת עצים, לשימור ולטיפוח עצים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | שטחים בבעלות הכנסייה: התוכנית שמה את האצבע על שטחים בבעלות הכנסייה, כאל שטחים שנדרש בהם שיתוף פעולה בין העירייה לכנסייה לשיפור הנוחות האקלימית. וזאת למרות שחלק גדול, כמעט רוב, שטחי הכנסייה מהוות פנינות ירוקות בעיר כמו בתי החולים, אך היא יכולה להוות שותף לשינוי פני העיר. | חום | יער עירוני | עירוב הקהילה בניהול היער העירוני | חיבור הקהילה לנטיעת עצים, לשימור ולטיפוח עצים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | תושבים יכולים לקחת חלק פעיל באמצעות יוזמות קהילתיות כמו ימי נטיעות, תכנון וביצוע גינות קהילתיות, פרויקטים להתקנת מטפסים ושיפוץ מרחבים ציבוריים בשכונות. שיתופי פעולה עם בתי ספר ומוסדות חינוך יכולים לשלב את הילדים ובני הנוער בפרויקטים חינוכיים שמטרתם יצירת דור חושב אקלים – דור שמבין את החשיבות של שמירה על הסביבה ואת הדרכים להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים. | חום | יער עירוני | עירוב הקהילה בניהול היער העירוני | חיבור הקהילה לנטיעת עצים, לשימור ולטיפוח עצים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | עידוד נטיעת עצים בטווח הקצר, כצעד לשיפור הצללה בעיר והפחתת אפקט החום העירוני. | חום | יער עירוני | עירוב הקהילה בניהול היער העירוני | חיבור הקהילה לנטיעת עצים, לשימור ולטיפוח עצים | יישום | קהילה | ||
| נצרת | התכוננות מוקדמת לפני תקופת החורף והימנעות בגשמי פתע, על ידי ניקוי קולטנים, פתיחת תשתיות והכנת מערכות הניקוז לגשמים הצפויים. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | פריסה מוגברת של מכולות אשפה במיקומים אסטרטגיים לצמצום השלכת פסולת במרחב הציבורי. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הבטחת שיתופי פעולה מניבים בין בעלי עניין וגורמים רלוונטיים לסוגייה. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | חינוך והעלאת מודעות: קמפיינים חינוכיים להעלאת המודעות לנזקי הפסולת ולהשפעתה על שינויי האקלים, עם דגש על מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | יוזמות קהילתיות כגון "ימי ניקיון" שבהם משתתפים תושבים ובני נוער באיסוף אשפה. פעולות "בלתי פורמאליות" והתנדבויות יכולות לבוא לידי ביטוי ביוזמות כאלו. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | ניהול פסולת אורגנית: הקמת מערך קומפוסט עירוני לעיבוד פסולת אורגנית ושימוש בתוצר לדישון שטחים ציבוריים. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | עידוד תושבים להפרדת פסולת אורגנית בביתם והבאתה לנקודות איסוף ייעודיות. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שילוב פתרונות טכנולוגיים: התקנת רשתות ייעודיות במערכות הניקוז למניעת חדירת פסולת לתעלות ניקוז. תכנון והקמה של אגני שיקוע אשר יאפשרו סינון פסולת ממי נגר לפני הגעתם למערכות הניקוז. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | רגולציה ואכיפה: הגברת האכיפה על השלכת פסולת בלתי חוקית, כולל קנסות למפירי החוק. חקיקה המחייבת עסקים ותעשיות בנצרת להטמיע מנגנונים לניהול פסולת בת קיימא, בשונה למצב הנוכחי בו בעלי עסקים מהווים מקור הלעצמת אתגר הפסולת. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | יצירת ועדת היגוי שתכלול נציגים מכלל הפרויקטים הרלוונטיים בעירייה, כולל מחלקות ההנדסה, גינון, חינוך ורווחה, שפע, יחידה סביבתית, כדי לפתח תוכניות משולבות וכדי לתת את האינפוט שלהם בתוכניות הפיתוח הנמצאות על שולחנות התכנון. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | תכנון היערכות מוקדמת לניקיון תשתיות ותעלות ניקוז בעונות האביב והקיץ, כדי למנוע עיכובים קרובים לעונת החורף. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | בדיקות תקופתיות: ניטור שוטף של תעלות ניקוז ותשתיות עירוניות. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק ותחזוקה של מערכות הניקוז והתיעול | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | טיפול ממוקד באזורים המועדים להצפות, תוך חיזוק מערכות הניקוז ושדרוגן כך שיעמדו בעומסים עתידיים. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תשתיות ניקוז | חיזוק תשתיות ומבנים באזורים הפגיעים שמופו | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | סיפוק אמצעי מיזוג וחימום: מתן גישה למערכות מיזוג עבור אוכלוסיות הזקוקות לכך, במיוחד באירועי קיצון כמו גלי חום או קור קיצוני. חלוקה לאמצעי מיזוג חלופיים כמו שמיכות או מאווררים חשמליים. יוזמות כאלו יכולות להתבצע ביוזמות חברתיות וקהילתיות. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | צמצום עוני אנרגטי | חלוקת ציוד להתמודדות עם מצבי קיצון אקלימיים | יישום | אוכלוסיות פגיעות | ||
| נצרת | סיוע כלכלי: הענקת סובסידיות לאוכלוסיות מוחלשות להתמודדות עם עלויות גבוהות של חשמל, מים, או ציוד מיוחד להתמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | צמצום עוני אנרגטי | חלוקת ציוד להתמודדות עם מצבי קיצון אקלימיים | יישום | אוכלוסיות פגיעות | ||
| נצרת | תוכנית כוללת שמטרתה שיפור תשתיות ירוקות לצד תמיכה באוכלוסיות פגיעות יכולה לתרום להעלאת החוסן הקהילתי, לשיפור איכות החיים ולמזעור נזקי שינויי האקלים בעיר. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | הגנה על המערכות האקולוגיות העירוניות | טיפוח המערכות האקולוגיות והשטחים הפתוחים במרחב הבנוי | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שיתוף פעולה עם רשויות ניקוז וגורמים מקצועיים חיצוניים לשיפור טיפול בנגר והצפות. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תכנון אזורי | כינוס שולחן עגול עם רשויות מקומיות באגן ורשויות ניקוז רלוונטיות לניהול נגר בראיה אזורית | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | יצירת קשרים עם רשויות שכנות ויישובים אחרים שנמצאים באותם אתגרים, כדי ללמוד מניסיונם ולייעל את ההליכים. | סערות והצפות | מניעת הצפות | תכנון אזורי | כינוס שולחן עגול עם רשויות מקומיות באגן ורשויות ניקוז רלוונטיות לניהול נגר בראיה אזורית | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | תכנון קירור היישוב משלב הצללה טבעית ומלאכותית עם שימוש בחומרים ואלמנטים מתקדמים, תוך התאמה לאופי המקום. בנצרת במיוחד, בא נוכח חוסר ניכר של התייחסות לשני האופנים; הצללה ושימוש בחומרים תרמים, יש צורך לשילוב שתי הגישות הן במרקם הקיים של היישוב, והן בתוכניות עתידיות של מתחמי מגורים, מבני ציבור, גנים, רחובות ועוד. | חום | הצללה | תכנית הצללה עירונית | כתיבת תכנית הצללה עירונית | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | יש מקום לעדכן את תוכניות החיבור בין אתרי התיירות, כך שיתאימו גם להתמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים. בין השאר, יש להכין תוכנית אסטרטגית בא לבחון את רמת הצל, נוחות השהייה, והיכולת להפחית את עומס החום במסלולים ובמעברים שבין האתרים. במידת הצורך, יש להוסיף פתרונות כמו הצללה, תחנות מים, או מרחבים ממוזגים, אשר יאפשרו המשך חוויית תיירות ברמה גבוהה גם בתנאי אקלים משתנים. | חום | הצללה | תכנית הצללה עירונית | כתיבת תכנית הצללה עירונית | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | הקצאת תקציב ויעד להעסקת פרויקטור/ית לצורך ניהול ויישום תוכניות הערכות לשינויי האקלים.שיפור תשתיות ניקוז כדי להתמודד עם הצפות ושיטפונות. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | צוות היערכות לאקלים | להכשיר גורם ייעודי בעירייה לתכלול נושא ההיערכות למשבר האקלים (למשל מנהל הקיימות העירוני) | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | לבחון תפקיד מקדם קיימות רשותי אשר בוחן תהליכי תכנון מקיימים. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | צוות היערכות לאקלים | להקים צוות ייעודי לקידום וריכוז ההיערכות העירונית לשינויי האקלים (ניתן להקים כצוות משני לצוות הקיימות העירוני) | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | במקומות בהם ניתן לטעת עצים, יש לבחור את סוגי העצים המתאימים לתנאים הפיזיים והאקלימיים של העיר, ולמאפיינים התרבותיים-חברתיים. | חום | יער עירוני | מדיניות עירונית ליער העירוני | מדיניות נטיעות עירונית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | יש לשקול הטמעת צמחיית שיחים ומטפסים, אשר יכולה להשתלב באזורים בנויים בצורה שאינה דורשת קרקע פנויה – משאב נדיר בעיר העתיקה ובשכונות נוספות בנצרת. | חום | יער עירוני | מדיניות עירונית ליער העירוני | מדיניות נטיעות עירונית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | כיום, חסר זיהוי, מיפוי וסיווג את האוכלוסיות הפגיעות בנצרת. עובדות סוציאליות, יכולות לזהות אוכלוסיות בסיכון, לבצע מיפוי של הצרכים המיוחדים שלהן, ולהבטיח שהסיוע מגיע למי שזקוקים לו ביותר. תפקידן כולל לא רק מתן מענה חירום בעת אירועי אקלים קיצוניים, אלא גם בניית תשתיות חברתיות וחינוכיות ארוכות טווח, במטרה לבסס רשת חברתית שמסייעת לכולם להתמודד טוב יותר עם אתגרי שינוי האקלים. שיתופי פעולה בין מחלקות הרווחה לבין מוסדות חינוך, ארגונים קהילתיים והרשות המקומית יכולים להניב יוזמות כמו: | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | תכנית סיוע לאוכלוסיות פגיעות | מיפוי האוכלוסייה בשכונות השונות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | סיפוק שכבות ידע: בשיתוף עם מסגרות במוסדות החינוך או סטודנטים מנצרת הנמצאים במגרות השכלה גבוהה, יכולים לסייע ביצירת שכבות ידע חסרות בהם ימפו את האוכלוסיות הפגיעות. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | תכנית סיוע לאוכלוסיות פגיעות | מיפוי האוכלוסייה בשכונות השונות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | מחלקת הרווחה תמשיך למפות אוכלוסיות פגיעות וחיבור הפגיעות לנושא האקלים. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | תכנית סיוע לאוכלוסיות פגיעות | מיפוי האוכלוסייה בשכונות השונות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | הכניסה הראשית הדרומית לעיר, מצומת נצרת ורחוב תאופיק זיאד, מול מבנה העירייה: אזור זה סובל מאירועי הצפות חמורות המתרחשות כל חורף. | סערות והצפות | ביצוע הערכת סיכונים להצפות | מיפוי סיכונים להצפות | מיפוי וזיהוי אזורים פגיעים להצפות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | שכונת בילאל-ספאפרה: ניהול מי נגר בתוך היישוב למניעת זרימת המים אל מחוץ לשטח, ופגיעה בכפר ריינה. | סערות והצפות | ביצוע הערכת סיכונים להצפות | מיפוי סיכונים להצפות | מיפוי וזיהוי אזורים פגיעים להצפות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | שכונת העיר העתיקה: שכונה ותיקה הסובלת מתשתיות ניקוז ישנות ובתכסית אטומה המונעת חלחול מי נגר. לצד קושי בהתניידות, כל אלו גורמים לבעיה רצינית בתפקוד השכונה בתקופת החורף, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות אשר נמצאות בריכוז גבוה בשכונה זו, ופגיעה בעסקים מקומיים אשר ממוקמות באזור. | סערות והצפות | ביצוע הערכת סיכונים להצפות | מיפוי סיכונים להצפות | מיפוי וזיהוי אזורים פגיעים להצפות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | ביצוע זיהוי בעיות בשטח, לדוגמה בעיות בניקוז והצפות, כדי לעדכן את התכנון ולהתאים את הפתרונות. | סערות והצפות | ביצוע הערכת סיכונים להצפות | מיפוי סיכונים להצפות | מיפוי וזיהוי אזורים פגיעים להצפות | גיבוש תמונת מצב | מנהלי | ||
| נצרת | עידוד הקמת תוכנית אב לתחבורה ציבורית, תוכנית אב לניהול מי נגר וניקוז, תוכנית אב לבנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית, ותוכנית אב לניהול פסולת. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | הטמעת היבטי אקלים בתכניות משיקות | מיפוי, ניתוח ושילוב מרכיבי תכנון אקלימי בתוכניות עירוניות אסטרטגיות ומרחביות | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | עידוד פתרונות ניהול נגר בתוך מרחבים פרטיים, על ידי תמריצים מצד העירייה. לדוגמא, העצמת שטח חלחול במגרש הפרטי עד ל 40% מול קבלת זכויות בנייה. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | מתן תמריצים לבניית פתרונות להשהיית מים וחלחול במרחב הפרטי | יישום | מנהלי | ||
| נצרת | מעקב ותמיכה פרטנית: תוכניות ליווי למשפחות בסיכון, הכוללות ביקורי בית, ייעוץ אישי וסיוע בניהול משאבים בסיסיים כמו מים, חשמל וציוד מגן. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | צמצום עוני אנרגטי | סדנאות לחסכון בצריכת חשמל בשכונות מוחלשות | יישום | קהילה | ||
| נצרת | בניית שכבת GIS למיפוי אוכלוסיות מוחלשות - שיתוף עם מחלקת רווחה | חוצה איומים | ביצוע הערכת סיכונים אקלימיים | מיפוי סיכונים רב-מימדי | עדכון שנתי לשכבות GIS בשיתוף כלל המחלקות הרלוונטיות | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | השלמות שכבות GIS נוספות כמו נגר, עצים, סקר טבע עירוני. | חוצה איומים | ביצוע הערכת סיכונים אקלימיים | מיפוי סיכונים רב-מימדי | עדכון שנתי לשכבות GIS בשיתוף כלל המחלקות הרלוונטיות | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | פיתוח שכבת GIS למיפוי אוכלוסיות מוחלשות ולזיהוי שכבות פיזיות חסרות, לשם שיפור ההתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים. | חוצה איומים | ביצוע הערכת סיכונים אקלימיים | מיפוי סיכונים רב-מימדי | עדכון שנתי לשכבות GIS בשיתוף כלל המחלקות הרלוונטיות | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | יישום המלצות תוכנית הערכות לשינוי אקלים בטווח הקצר והארוך, תוך ביצוע פעולות יזומות לשיפור ההתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | עדכון תקופתי של תכנית ההערכות | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | מגורים: אם כל חצר בית סייעה בניהול נגר באופן נקודתי, על ידי גינה פרטית, או תעלה, או גג סופג, נוכל לצמצם באופן משמעותי את כמויות המים במגידים לרחובות ומרחבים ציבוריים. יש לעודד זאת על ידי העלאת המודעות לחשיבות פעולות כאלו, ועל ידי תמריצים וקבלת שירותים מול יישומם. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | עידוד הציבור לצמצם תכסית אטומה גם במרחב הפרטי | יישום | קהילה | ||
| נצרת | גינון: דרישה לאחוז מינימלי של שטח גינון בכל מגרש בעיר, במטרה להגדיל את שטחי המחלחל ולשפר את איכות החיים. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | עידוד הציבור לצמצם תכסית אטומה גם במרחב הפרטי | יישום | קהילה | ||
| נצרת | רחוב רואוס אל ג'באל: לרחוב זה קיים פוטנציאל מהפך טמון ואינו ממוש. תכנון רחוב זה הנמצא בצפון העיר, כאל טיילת ירוקה עם מבטים לנוף נצרת, תהפוך הרחוב למרחב ציבור שישמש מקור לרווחת תושבי העיר, ובו תיושם ערכים של נוחות תרמית, הליכתיות, ושילוב עצים. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | פיתוח תשתיות לפעילות בחוץ | עיצוב מרחבים שמפחיתים את חשיפת המשתמשים לחום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | רחוב ראשי דרך הציונות: רחוב זה הנמצא בממשק עם העיר נוף הגליל. תכנון רחוב זה ייעשה בשיתוף פעולה עם נוף הגליל, וגופי תכנון רלוונטיים כמו נתיבי ישראל. בנוסף, בתוך רחוב זה תעבור רכבת קלה "נופית", על כן יש פוטנציאל משמעותי ברחוב זה, וליצירת מרחב משותף לשני הערים. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | פיתוח תשתיות לפעילות בחוץ | עיצוב מרחבים שמפחיתים את חשיפת המשתמשים לחום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | קידום פרויקט תכנון רחוב פאולוס השישי. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | פיתוח תשתיות לפעילות בחוץ | עיצוב מרחבים שמפחיתים את חשיפת המשתמשים לחום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | צוות ניהול נגר: הקמת צוות עירוני ייעודי לניהול תחום הנגר והתמודדות עם הצפות. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | הכנת נוהל חירום עירוני לסופה וסערות | פירוט פעולות נדרשות במסגרת היערכות גורמי החירום העירוניים | מיסוד | חירום | ||
| נצרת | יצירת מנגנון תיאום ושיתוף פעולה בין כלל המחלקות, שיכלול דיונים סדירים על שילוב ההנחיות האקלימיות בכל שלב בתכנון ובביצוע פרויקטים. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | פיתוח תכניות פעולה אקלימיות לכל מחלקה בעירייה | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | צוותי חירום: הכשרת צוותים רב-תחומיים לניהול משברים עירוניים. בנוסף, יוקם צוות מומחים מיומן ומצויד במיטב הטכנולוגיות המאפשרות תגובה מהירה ומשולבת לאירועים קיצוניים. הצוות יכלול אנשי מקצוע בתחומים שונים, שיהיו מצוידים עם כל הכלים הנדרשים, ויהיו מוכנים לפעולה מיידית בהתמודדות עם גלי חום, הצפות, שריפות ושאר מצבי חירום הקשורים לשינויי האקלים. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | רתימת ארגוני ההצלה והחירום | פלטפורמה עירונית לשת"פ בין ארגוני ההצלה והחרום (רפואה, כבאות, ביטחון ומתנדבים) ותרגול מענה לאירועי אקלים קיצוניים | יישום | חירום | ||
| נצרת | חשיבות שאחראים על נושאי הסביבה ומחלקת שפ"ע יהיו משולבים בתוכנית פיתוח חדשים ויתנו את האימפקט שלהם בהקשר לבינוי החדש, וכיצד להטמיע נהלים חדשים ולתת המלצות שלהם לעודד בנייה ירוקה ומחלחלת . | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | איגוד נספח מרוכז לפרויקטים חדשים: במהלך העבודה עם מחלקת ההנדסה, זוהתה חשיבות בהטמעת תהליכי תכנון לבנייה חדשה. יש ליצור נספח תכנוני מרוכז לכל פרויקט חדש, שיתייחס לאלמנטים של בנייה ירוקה, הצללה, תשתיות מים, וניהול מי נגר, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של נצרת. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | תוכנית לשיפור הבנייה הקיימת: נדרש לפתח תוכנית מקיפה לבנייה קיימת בעיר (בנוסף לתכנון עתידי), שתבחן כיצד ניתן לשפר את המבנים ולהניע פרויקטים של התחדשות עירונית, תוך שימור המורשת התרבותית וההיסטורית הייחודית של נצרת, במיוחד באזורים הוותיקים בעיר. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | תכנון מותאם לאזורים רגישים: יש לפתח נספח תכנוני ייעודי לבנייה באזורים רגישים, בהתאם להמלצות תכנוניות המיועדות לכך. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | עידוד בנייה מותאמת לאקלים באמצעות הנחיות ומדיניות, תוך שילוב עקרונות קיימות ואקלימיות בכל היבטי התכנון והפיתוח העירוני. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | מחלקת ההנדסה והתכנון תדאג להשלמת חסרים וליישום הנחיות תכנוניות חדשות בהתאם להמלצות היועצים. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | שטחים ירוקים: הגדרת יעד של 30% שטח ירוק בשכונות המגורים. דרישת אישור העירייה. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | תמריצי בנייה ירוקה: קביעת תנאים למתן היתרי בנייה שיכללו דרישות לשילוב אלמנטים ירוקים, כמו גגות סולאריים או שימוש בחומרים בני קיימא. בתמורה, ניתן להעניק תוספת זכויות בנייה. | חום | בנייה מותאמת אקלים | גיבוש הנחיות ויעדים | קביעת הנחיות ויעדים לבנייה חדשה רשותית ופרטית | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | התאמת ביקור הבית של העו"סיות להתאים בתים לפי דעתם לשינויי אקלים כמו מספר נפשות, צורת החימום או הקירור, במזגנים או שימוש בחום מסכן בריאות, אוורור בבית, מספר חלונות, עובש בקירות, רטיבות, חוב לחברות חשמל או תיק הוצאה לפועל לתשלום חשמל כי מעיד על עוני אנרגטי. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | צמצום עוני אנרגטי | קביעת קריטריונים להגדרת אוכלוסיות שחיות בעוני אנרגטי | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | התמודדות עם חום: פיתוח מערכות בריאות עירוניות המתאימות לגלי חום, עם דגש על אוכלוסיות רגישות. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | הכנת נוהל חירום עירוני לחום קיצוני | קידום ההיערכות של מערכות הבריאות להתמודדות עם עומסי חום | יישום | חירום | ||
| נצרת | המשך כינוס ועדות היגוי כדי להבטיח מעקב אחרי התקדמות התוכניות ולטפל בבעיות שצצות, במיוחד בתחומים של נגר, הליכתיות ופינוי פסולת. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | קיום וועדת היגוי תקופתית למעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | המשך קיום ועדת ההיגוי של הפרויקט וכינוסה כל רבעון הוצאת פרוטוקול אשר יפורסם בדפי התקשורת הרשותיים. | חוצה איומים | התאמת עבודת העירייה למשבר | יישום תכנית ההיערכות | קיום וועדת היגוי תקופתית למעקב אחר התקדמות היישום | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | ריצוף מחלחל: שילוב ריצוף מחלחל במדרכות ובחצרות, המאפשר חלחול מים, תורם לצינון המרחב ולשיפור ניקוז מי גשמים ובכך גם לקררו. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הגדלת שטחים מחלחלים במרחב הציבורי, כגון כיכרות ושטחים מגוננים. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | רחובות ודרכים ראשיים: חלק משמעותי מרחובות בעיר הראשיים, כמו פאולוס השישי, תאפיק זיאדף אלחאנוק, רואוס אלג'יבאל, סובלות מהצפות מקומיות בעת החורף, על כן יש לשדרג את מערך הניקוז הקיים, להכין אותו לפני תקופת החורף, ולהגביר את יכולת הלחלול הטבעית שלו על ידי הוספת עצים ואזורים מגוננים. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | כיכרות עירוניות, חניונים ורחבות ציבוריות: קיימים לא מעט כיכרות, חניונים ציבוריים ושטחים בהם יש אפשרות לשילוב אלמנטי אגירת מים והגברת שטח החלחול, שיכולתן לצמצם כמויות המים הזורמות אשר בסוף מצטברות והופכות להצפה. כיכר מעיין הוא דוגמא לכך. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שכונות ומתחמים חדשים: מתן פתרון לפני בנייה שכונות חדשות, ביכולתו לצמצם סיכוי הצפות עתידי, וצמצום מפגעים קיימים, כך ששטחים אלה יכולות לסייע בהפחתת כמויות מי הנגר המגיע לאזורים בהם מתרחשת הצפה כיום: למשל ניהול מי נגר בשכונת הגליל עשוי לצמצם זרימת המים לשטחים נמוכים הנמצאים בקרת שכונה זו. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | אזורי התעשייה: שני אזורי התעשייה, בצפון ובדורם העיר, נמצאים במקומות רגישים מבחינת ניהול מי הנגר, ומתמודדים מוך מקרי הצפות כל חורף (הדרומי נמצא במוקד הצפה בעייתי וחמור), ועל כן יש אפשרות לנצל אותם כמוקדים לשינוי בתשתית ההנדסית ובמערכת הניקוז, בעידוד שילוב שטחים ירוקים מחלחלים, ולהוספת תשתית ירוקה כמו ריצוף מחלחל, תעלות, איי גינון בתוכם ובכך להפחית את כמויות מי הנגר. חשוב לציין ששני אזורי התעשייה עוברים תהליכים של תכנון חדש, הן במערכי התנועה והן בשימושים, ויש לנצל מהפך זה לשילוב פתרונות מי נגר. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | פתרונות החלחול יאומצו בשטחים בהם מתאפשר שטח פנוי בו אפשר לשלב צמחיה שתצמצם כמויות המים המוזרמים. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | פתרונות ההחדרה וטיוב איכות הנגר הם פתרונות הנדסיים המיושמים בתשתיות התנועה וכתשתית עירונית חיונית. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | ריצוף מחלחל: שימוש באריחים מחלחלים במרחבים הציבוריים. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | צמצום תכסית אטומה | שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים בחניונים, כיכרות, דרכים, שבילי אופניים ושולי דרכים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מרחבים ציבוריים: בהם הרשות יכולה לפעול באופן ישיר, כגון שצ"פים, מבני ציבור, שטחי מסחר ותעסוקה, ורשת הרחובות. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | שילוב החומרים במרחבים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | מחלקות הרווחה ועובדות סוציאליות יכולות לשחק תפקיד מפתח בהטמעת פתרונות ובסיוע לאוכלוסיות פגיעות בנצרת. כחלק בלתי נפרד מהמאמצים הקהילתיים, יש לשלב את מחלקות הרווחה בתכנון והוצאה לפועל של תוכניות החוסן העירוני. | חוצה איומים | מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות | תכנית סיוע לאוכלוסיות פגיעות | שילוב נציג מחלקת הרווחה ומחלקת שפ"ע בוועדות התכנון ודיונים במחלקת התכנון ברשות | גיבוש תכנית | מנהלי | ||
| נצרת | טיפול בבינוי והמרחב הציבורי: התאמת החומרים והצבעים לבנייה ידידותית אקלימית (נוחות תרמית), שימוש בהצללה מלאכותית, תכנון הצללות אדריכליות כגון קולונדות ופרגולות, שימוש באלמנטים כמו מים, חזיתות ירוקות ועוד לשיפור הנוחות התרמית. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | שימוש בחומרי בנייה וגמר שמפחיתים את אגירת החום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | קירור באמצעות אלמנטים וחומרים ידידותיים: תכנון אקלימי מודרני מחייב התייחסות לחומרים ולשיטות בנייה שמטרתן לצמצם את אגירת ופליטת החום העירונית. כיום, חלקים גדולים מהיישוב מכוסים במשטחי אספלט ובטון הידועים באפקט החום האורבני שהם יוצרים, המתבטא בצורך מוגבר השימוש באמצעי מיזוג וצריכת אנרגיה. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | שימוש בחומרי בנייה וגמר שמפחיתים את אגירת החום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | אימוץ פתרונות "גמישים" לביצוע לאורך הטווח הארוך, ויצירת אקלום רך למרקם הקיים על ידי שינוי בצבעי חזיתות, הוספת אלמנטים, שינוי ריצופים ועוד. סוגייה זו תוכל להתבצע באופן קל יחסית בתוך מבני הציבור בעיר; בתי ספר, מבני תרבות, מבני דת ועוד. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | שימוש בחומרי בנייה וגמר שמפחיתים את אגירת החום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | צבעי בנייה: שימוש בצבעים בהירים וחומרים מחזירי אור במבנים, במיוחד במרחבים ציבוריים ובמבני חינוך, על מנת להפחית את הטמפרטורות המוחזרות והפנימיות. אפשר ליישם במבני ציבור עתידיים, שכונות חדשות כמו מבנים בשכונות הגליל או לאקלם מבנים קיימים ולשנות צבעם. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | שימוש בחומרי בנייה וגמר שמפחיתים את אגירת החום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | שימוש בצבעים בהירים: חומרים בהירים בעלי מקדם החזר אור גבוה (אלבדו) יכולים להפחית את הטמפרטורה של מבנים ומשטחים באופן משמעותי. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | שימוש בחומרים מותאמי אקלים | שימוש בחומרי בנייה וגמר שמפחיתים הקרנת חום חזרה למרחב | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | אלמנטים כמו מזרקות ובריכות מים: מחקרים מראים כי נוכחות מים במרחב הציבורי יכולה להפחית את הטמפרטורה המקומית ב-1-3 מעלות צלזיוס, והן להוות חלק מהחאיית המרחב הציבורי ומשיכת אנשים. | חום | התאמת המרחב הציבורי להתחממות | פיתוח תשתיות לפעילות בחוץ | שימוש במים לקירור המרחב | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | יישום פתרונות טבעיים להשהיית מים, כמו גגות ירוקים ובריכות חורף. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | שימוש בפתרונות מבוססי טבע להשהיית מים, חלחול ומניעת הצפות במרחבים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | ניהול נגר: שילוב אזורי נגר ירוקים לשם ניהול מי נגר יעיל. | סערות והצפות | התאמת המרחב הבנוי להתמודדות עם הצפות | יצירת אגני השהייה וחלחול | שימוש בפתרונות מבוססי טבע להשהיית מים, חלחול ומניעת הצפות במרחבים ציבוריים | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | הבטחת דרכי מילוט ובטיחות: תכנון מסלולי מילוט ברורים, גישה מהירה למרחבים מוגנים בעת חירום, ושיפור מערכות האזהרה והמידע בזמן אמת, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים או אנשים עם מוגבלויות פיזיות, ובמיוחד בשכונות עם צפי גדול לאירועים כמו הצפות. שכונת העיר העתיקה והשוק היא אחת השכונות שיש לשים דגש עליה במיוחד בגלל אתגרי התנועה ברכב ומוגבלויות הטופוגרפיה. בנוסף לשכונות הוותיקות שמאופיינות בריכוז אוכלוסייה מבוגרת. | חוצה איומים | מערך התראה לאירועי קיצון | מערך התראה | שיפור של מערך ההתראה בפני הצפות | יישום | חירום | ||
| נצרת | התאמת כלי עבודה וציוד ייעודיים, כגון מגזמות, טרקטורים ורכבי פינוי, לנכסי הרשות, כדי לספק מענה מהיר ואפקטיבי במצבי חירום. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | רתימת ארגוני ההצלה והחירום | שיפור תשתיות חירום: בניית מוקדי חירום מאובזרים וזמינים, כולל מרכזי פיקוד ובקרה, חדרי משבר ומחסני ציוד חירום | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | תכנון משותף של הפרויקטים יעניק לתושבים תחושת בעלות על המרחב ויאפשר להם לראות בתהליכי השינוי ערך משותף לכלל הקהילה. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | שיתוף הקהילה בהיערכות עירונית | שיתוף ציבור ובעלי עניין בהכנת תוכנית ההיערכות | גיבוש תכנית | קהילה | ||
| נצרת | הקמת צוותי עבודה בין-מחלקתיים שיהוו צוות ליבה תכנוני לכל הקשור בסוגיות ניהול פסולת, נגר והצפות, תוך שיתוף פעולה עם קהילות ומוסדות חינוך בעיר. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | שיתוף הקהילה בהיערכות עירונית | שיתוף ציבור ובעלי עניין בהכנת תוכנית ההיערכות | גיבוש תכנית | קהילה | ||
| נצרת | הבטחת זמינותם של מקלטים ודרכי מילוט בשכונות המאופיינות באתגרים תחבורתיים וחברתיים (כמו קשישים או אנשים עם מוגבלויות פיזיות), על מנת לשפר את היכולת להתמודד עם אירועי קיצון בצורה מיטבית. | שריפות | מתן מענה לשריפות בחירום | גיבוש רשת התראה ופינוי במקרי שריפות | שמירה על צירי המילוט פתוחים ובמצב המאפשר מילוט | יישום | חירום | ||
| נצרת | גינות קהילתיות: תכנון גינות כיס ושטחים ירוקים בשכונות, כצעד לשיפור האיכות הסביבתית והגברת תכסית ירוקה. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חיזוק תחושת הקהילתיות ברשות | תמיכה בגינות קהילתיות | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | תמריצים לגינות קהילתיות: עידוד השתתפות בפרויקטים של גינות קהילתיות, כולל סיוע כספי או הנחות על שירותים עירוניים. | חוצה איומים | בניית קהילה ושותפויות | חיזוק תחושת הקהילתיות ברשות | תמיכה בגינות קהילתיות | יישום | תשתיות | ||
| נצרת | תמיכה בשדרוג מבנים קיימים: מומלץ שהעירייה תספק תמיכה פרקטית ומימון בתנאים מועדפים לשיפוץ מבנים ישנים לשם שיפור הבידוד התרמי והפחתת הצריכה האנרגטית. | חום | בנייה מותאמת אקלים | תמרוץ בנייה מותאמת אקלים | תמרוץ לשיפוץ מבנים קיימים | יישום | מנהלי | ||
| נצרת | הנחות בארנונה: תושבים שישדרגו את מבניהם בהתאם לעקרונות בנייה ירוקה יזכו להנחות בארנונה למשך פרק זמן מוגדר. | חום | בנייה מותאמת אקלים | תמרוץ בנייה מותאמת אקלים | תמרוץ לשיפוץ מבנים קיימים | מיסוד | מנהלי | ||
| נצרת | הכשרת צוותי החירום במחלקת החירום והמוקד להתמודד עם סוגיות הקשורות לשינויי אקלים, כולל הכנה מעשית לאירועים קיצוניים. | חוצה איומים | היערכות לאירועי קיצון | רתימת ארגוני ההצלה והחירום | תרגול מענה של ארגוני ההצלה והחירום לאירועי אקלים קיצוניים | יישום | חירום |