תיירות בת קיימא
מנורקה, האיים הבלאריים

מנורקה, אי באיים הבלאריים בים התיכון ומוכרז כשמורת ביוספרה של אונסק”ו, משלבת את ההיערכות לשינויי אקלים באופן ישיר בתוך ניהול ופיתוח ענף התיירות. על רקע עלייה בטמפרטורות, מחסור במים ופגיעות גוברת של מערכות אקולוגיות, פיתח האי תכניות אקלים ואנרגיה מקומיות הרואות בתיירות מנוף מרכזי לקיימות. התכניות משלבות צעדי הסתגלות והפחתת פליטות בערים, באתרי נופש ובמרחב הכפרי, תוך שימור נוף חקלאי מסורתי, הגנה על חופים ומערכות ימיות, ושיפור חוויית המבקרים. כך נוצר מודל שבו תכנון אקלימי, שמירת טבע וניהול תיירות מתקדמים במקביל.

למה זה רלוונטי

המקרה מדגים איך היערכות אקלימית יכולה לשמש כלי אסטרטגי בניהול תיירות, המגן על תושבים ומערכות אקולוגיות ובו־בזמן מחזק את האטרקטיביות הכלכלית והתיירותית של האזור.

מועד הפרויקט

2019 ואילך

Relevant tasks

רקע וסיכוני אקלים

מנורקה הוא אי באיים הבלאריים בספרד שבים התיכון, ומוכרז כאתר שמורת ביוספרה של אונסק”ו. האי מתמודד עם השפעות גוברות של שינויי אקלים. בשנים האחרונות האי חווה עלייה מתמשכת בטמפרטורות, והצפי לעתיד מצביע על התחממות של 2–4 מעלות עד סוף המאה, לצד גלי חום תכופים יותר. במקביל ניכרת ירידה בכמות המשקעים ועלייה באידוי, מה שמחמיר את מחסור המים ומביא לחדירת מי ים לאקוויפרים. מערכות אקולוגיות רגישות כגון יערות אלון ובתי גידול חופיים נמצאות בסכנת פגיעה חמורה, והאי חשוף יותר לאירועי קיצון כמו שטפונות ושריפות. השילוב בין פגיעות סביבתית, תלות גבוהה בדלקים מאובנים, והתחייבויות למדיניות אירופית ובינלאומית, לצד רצון לשמר את המורשת הטבעית והתרבותית של האי, הובילו את מנורקה לגבש תכניות אקלים ואנרגיה מקומיות מתוך שאיפה להפוך למודל של קיימות. תיירות הייתה בין התחומים העיקריים בהם עסקו תכניות האקלים של האי.