Climate2025:
Local authorities crack down on climate change

באקלימקומי 2025 קיבלנו הצצה למגוון פרויקטים וגישות שמובילות רשויות בישראל, המחברים בין ידע מקצועי, חדשנות והפעלת קהילה ליצירת מרחבים עמידים ובריאים יותר.

השנה הצגנו מהלכים עירוניים חזקים: החל מגיבוש מדיניות אקלימית לפיתוח חדש בפתח תקווה, דרך כלי נתונים חדשניים לתכנון מותאם אקלים, פתרונות מבוססי טבע לניהול נגר ברעננה, והובלת מדיניות גגות מאקלמים בחולון. לצד אלה הכרנו כיצד חצרות טבעיות בבתי ספר הופכות לתשתית אקלימית חיה, וכיצד מיזם “זורעים למען העתיד” מרחיב טבע, קהילה והשראה בפריסה ארצית.

בתחום החוסן החברתי נחשפנו למודלים יישוביים המקדמים תרבות צריכה מקיימת ולתהליך חינוכי־קהילתי פורץ דרך במגזר הבדואי. בתחום החוסן האנרגטי הוצג מהלך עירוני חדש בהרצליה להקמת רשת מרכזי חוסן לשעת חירום, ובמקביל למדנו על תהליך שיתופי ליצירת מדיניות פוטו־וולטאית ואגרו־וולטאית מאוזנת בגליל העליון.

כל אחת מההרצאות מציגה זווית אחרת של התאמה לשינוי אקלים – מתכנון ומדיניות ועד קהילה ואנרגיה – יחד הן מרכיבות ארגז כלים רחב לרשויות מקומיות המעוניינות לחזק את החוסן העירוני, לשפר את איכות החיים ולייצר עתיד בר־קיימא לתושביהן.

האירוע מיועד לאנשי ונשות המקצוע הפועלים בסביבה, אקלים, תכנון וקיימות ברשויות המקומיות. מעבר לחשיפת הפרויקטים, אקלימקומי מהווה הזדמנות למפגש עמיתים, חילופי ידע ושיתופי פעולה – קהילה מקצועית שמובילה את החדשנות האקלימית בישראל.

>> צפייה בכלל ההרצאות, בערוץ היוטיוב של אקלימא <<

 

מקררים את העיר – מדיניות אקלים לפתח תקווה
נעה אפל | אדריכלית העיר פתח תקווה
יעל גלעד | אדריכלית ומתכננת ערים, מומחית לקיימות וחדשנות במרחב הבנוי

כיצד רשות יכולה לבנות מדיניות אקלים מבוססת-נתונים, כולל מיפוי איי חום, קידום הצללות ושילוב פתרונות ירוקים בתכנון עירוני, ואיך שינוי תכנוני מערכתי מצמצם סיכוני חום ומשפר איכות חיים עירונית.

כלים שכדאי להכיר:

– מדריך תכנון למיתון חום עירוני, מינהל תכנון

– מאגר ידע וכלים להתמודדות עם חום

 

A-clim – תובנות אקלימיות לתכנון עירוני טוב יותר
נדב שדה | גיאוגרף ומתכנן סביבה, שדות תכנון וייעוץ סביבתי

כלי חישובי המשלב נתוני אקלים, טופוגרפיה ושימושי קרקע כדי לאפשר קבלת החלטות תכנונית בלחיצת כפתור. כיצד זיהוי מסדרונות רוח, אזורי רגישות תרמית ומוקדי עומס משפר את איכות התכנון העירוני ומקטין חשיפות לאירועי קיצון.

כלים נוספים שנגישים וכדאי להכיר:

– מפת סיכוני אקלים

– אטלס פוטנציאל אנרגיית רוח

 

משהו קטן וטוב ברעננה – פתרון לניהול נגר מקומי
אלה פישמן | אקולוגית, היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון
הדס מרשל ברוך | רכזת שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

פתרון נגר פשוט, זול ויעיל שמבוסס על טבע עירוני ומרובה תועלות. כיצד התערבות קטנה מייצרת שינוי מערכתי מצטבר שמיטיב עם כולם.

כלי שכדאי להכיר: מדריך לתכנון והקמת אתרי טבע עירוניית בישראל, החברה להגנת הטבע

 

מחזון למדיניות- תהליך גיבוש מדיניות הגגות המאקלמים בעיר חולון
טל הר אבן לוי | מנהלת תחום אנרגיה, עיריית חולון
גלית שיף | אדריכלית ומומחית בתחום סביבה ואקלים, גלעד- שיף אדריכלות

תהליך עירוני לגיבוש מדיניות גגות הכוללת אנרגיה, הצללה, צמחייה ובנייה ירוקה, תוך יצירת ממשקי עבודה בין אגפים. המודל מדגים כיצד נכס עירוני קיים הופך לכלי חוסן.

כלים שהוזכרו:

– מדריך לתכנון גגות ירוקים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה לבניה ירוקה

– מדיניות להקמת גגות ירוקים בעולם

 

החצר הטבעית במוסדות חינוך ככלי מענה לאתגרי אקלים
יפעת גל שפייזמן | אדריכלית נוף ומתכננת ערים, JI אדריכלות נוף

עקרונות תכנון חצרות טבעיות שמפחיתות עומסי חום, תומכות בלמידה חוץ-כיתתית ומשפרות את רווחת התלמידים. הדוגמאות מהשטח המחישו מעבר הדרגתי מחצרות פלסטיק לסביבה חיה.

כלים שהוזכו:

– הנחיות לתכנון גן המשחקים הטבעי

– עקרונות תכנון חצרות מרפא במוסדות חינוך 

 

זורעים למען העתיד, זריעת פרחי הבר הגדולה בישראל
אורית משעל | מרכזת פרויקט זריעת פרחי הבר הגדולה, פורום רכזי החינוך לקיימות, ביחידות הסביבתיות, איגודי הערים והרשויות המקומיות

סקירה על מיזם הזריעה הארצי, המחבר בין תשתית אקולוגית לשותפות קהילתית רחבה ביותר מ- 3,000 אתרים. כל זה בדגש על תועלות אקלימיות, חברתיות וחינוכיות של טבע עירוני.

 

‘שנייה במנשה’ – קידום קיימות כאורח חיים ופורום וועדות קיימות ביישובים
הדס ילינק | רכזת קיימות וחינוך סביבתי במועצה אזורית מנשה

ההרצאה הציגה כיצד רשות מקומית בונה תשתית קהילתית לשינוי תרבות הצריכה באמצעות פורום וועדות קיימות ביישובים, המובילים שורת יוזמות כגון ירידי שחלוף, חנויות יד שנייה ומערכי השאלה. הדגש היה על הנעת תהליכים מהשטח דרך תושבים פעילים, כאשר הרשות מספקת מסגרת, תקצוב וליווי שמייצרים חוסן חברתי-קהילתי יציב.

 

המודל הבדואי למובילות סביבתית: שינוי שמתחיל בבית הספר ומתרחב לקהילה
גבריאלה ארד להב | מנהלת המרכז ללימודי הסביבה של המועצה לישראל יפה

ההרצאה מדגימה כיצד הנהגה מקומית מובילה שינוי בנורמות סביבתיות והפחתת פסולת, תוך שימוש בערכים תרבותיים וחינוך קהילתי. המודל מציג חיבור בין סביבה, זהות ושייכות.

 

הקמת רשת מרכזי חוסן בהרצליה
עומרי משעלי | מנהל היחידה לאיכות הסביבה, עיריית הרצליה

תהליך עירוני סדור להיערכות לתרחישי עלטה, הכולל מיפוי צרכים קהילתיים ותשתיתיים, בחירת מבני ציבור כמרכזי חוסן אנרגטי, ושילוב פתרונות סולאריים ואגירת אנרגיה לצד ניתוח כלכלי מלא. הדגש היה על בניית יכולת תפקוד עירונית רציפה – חינוך, רווחה, בריאות – כבסיס לחוסן אקלימי ותפעולי של הרשות.

כלי שכדאי להכיר: נוהל משרד האנרגיה לחוסן באנרגיה במרכזי קליטה לשעות חירום

 

תהליך שיתופי לגיבוש מדיניות למתקנים פוטו ואגרו-וולטאיים בגליל העליון
רונן פלר | מנהל היחידה הסביבתית אצבע הגליל

תהליך אזורי רחב לשילוב אנרגיה מתחדשת במרחב הכפרי, באמצעות גיבוש מדיניות מוסכמת שמאזנת בין צרכי הפקת חשמל לבין שמירה על שטחים פתוחים, נוף וחקלאות. הדגש היה על עבודה בין-מוסדית עם רשויות, משרדי ממשלה, חקלאים וארגוני סביבה ליצירת עקרונות תכנון ברורים ומיושמים.